קרצינומה של תאי קשקש (ICD-10: C44) 🚨

קרצינומה של תאים קשקשיים (SCC) בעור: סקירה ואפיון

קרצינומה של תאים קשקשיים (SCC) היא סוג של גידול ממאיר הנובע מתאים קשקשיים הממוקמים באפידרמיס — השכבה החיצונית ביותר של העור. הצורה הסרטנית הזו מאופיינת בהתנהגות אגרסיבית, הכוללת חדירה לשכבות העור העמוקות יותר (דרמיס) ופוטנציאל לנזק מקומי נרחב. למרות שהגידול מתפתח בתחילה בעור, הוא עלול לפלוש בהדרגה למבנים תת-קרומיים, ולהוביל לעיוותים וסיבוכים. אחת הדאגות המרכזיות הקשורות ל-SCC היא היכולת שלו לחדור גרורות — כלומר להתפשט ללימפת רמות האזוריות ולאיברים מרוחקים, מה שמשפיע משמעותית על פרוגנוזת המטופל ואסטרטגיית הטיפול.

SCC מופיע בדרך כלל אצל אנשים בגילאי 35 עד 40 ומעלה, אם כי עשוי להופיע מוקדם יותר בקרב אלו עם היסטוריה של חשיפה ממושכת לשמש או נטייה גנטית. המצב משפיע על גברים ונשים ברמה דומה ויכול להופיע בכל אזור בעור, אם כי אזורים החשופים לשמש נפוצים יותר. אבחון מוקדם והתערבות רפואית בזמן הם המפתח להפחתת הסיכונים הכרוכים בצורת סרטן עור זו.

גורמי סיכון: מה מעלה את הסיכון להתפתחות SCC?

למרות שאין גורם יחיד שזוהה באופן חד-משמעי כגורם ל-SCC, חוקרים ורופאים זיהו מספר גורמים תורמים שעלולים להעלות משמעותית את הסיכון להתפתחותו. גורמי הסיכון הללו משתנים בחומרתם ובהשפעתם, אך לרוב פועלים באופן מצטבר לאורך זמן לפגיעה בשלמות התאים בעור ולעידוד תהליך ממאיר.

• חשיפה יתרה לאולטרה סגול: חשיפה ממושכת לקרינת שמש או למקורות UV מלאכותיים (למשל מיטות שיזוף) היא הגורם הסביבתי המוכר ביותר. חשיפה כרונית מפגיעה ב-DNA של תאי העור, במיוחד אצל אנשים עם פוטוטיפים עוריים בהירים.
• קרינה מייננת: יחידים שעברו טיפול בקרינה או היו חשופים לקרינה מייננת במקום עבודתם נמצאים בסיכון גבוה יותר עקב השפעות המוטגניות על תאי העור.
• חשיפה לכימיקלים: מגע עם חומרים קרצינוגניים כמו ארסן, זפת או ממיסים תעשייתיים עלול לפגוע בבריאות העור ולהוביל לשינויים נאופלסטיים לאורך זמן.
• טראומה כרונית לעור: פציעות חוזרות, צלקות, כוויות או פצעים שאינם מחלימים כראוי יוצרים סביבת גידול ל-SCC.
• מצבים דרמטולוגיים קיימים: מחלות עור נדירות אך חמורות כמו פורוקרטוזיס של מיבלי, אפידרמוליזיס בולוזה דסטרופית, ליכן פלאנוס, לופוס אריתמטוטוס ולוואנדובסקי-לוץ אפידרמודיספלזיה (המכונה גם אפידרמודיספלזיה וירוציפורמית) מקושרות לסיכון מוגבר לסרטן.
• זיהומים ויראליים: זנים מסוימים של וירוס הפפילומה האנושי (HPV), בעיקר אלו המעורבים במחלת בואן, נקשרו לסיכון מוגבר לדיספלזיה ולקרצינומה של תאים קשקשיים.

אבחון: כיצד מאבחנים קרצינומה של תאים קשקשיים

אבחנה מדויקת ומוקדמת של SCC היא קריטית לשיפור תוצאות הטיפול ולהפחתת סיכון לגרורות. תהליך האבחון מתחיל בדרך כלל בבדיקה קלינית יסודית של האזור הפגוע, בה הרופא בוחן את גודל, צורה, מאפייני המשטח וקצב ההתקדמות של הנגע. שימוש בדרמטוסקופיה משפר את האבחנה באמצעות שינוי ההגדלה והצגת מבנים תת-קרומיים ודפוסי כלי דם.

אם הנגע מעלה חשד ל-SCC, השלב הבא והחיוני הוא ביופסיית עור. תהליך זה כולל הסרת חלק או את כל האזור הבלתי תקין לבחינה היסטופתולוגית במיקרוסקופ. כך יכול הפתולוג לאשר את האבחנה, להעריך את דרגת האטיפיה התאית, את עומק החדירה ולקבוע אם יש צורך בבדיקות נוספות להערכת התפשטות אפשרית.

תסמינים: כיצד SCC נראה ומרגיש

קרצינומה של תאים קשקשיים יכולה להתבטא בצורות שונות, מה שמקשה לעתים על הבחנה בין מצבים שפירים או פחות אגרסיביים של העור. הגידול מופיע לעיתים כלוחית עבה מתמשכת או כגוש בולט של העור. הנגע עשוי להיות בעל פני שטח מחוספסים, קשקשים או בדמיון לשריטה, ומכוסה לעיתים קרובות בקרטין מוקשה או בשכבות קשקשת. במקרים מתקדמים ניתן לראות כיבים ואזורי נמק, שלרוב מאופיינים בגוון צהבהב-אפור אופייני.

גבולות הגידול נוטים להיות בלתי סדירים ומוגדרים באופן לקוי, דבר המשקף את דפוס הגידול הפולשני. למרות שרבים מ-SCC הם א-סימטריים ובעלי צורות מעוותות, חלקם מציגים מראה עגול או אליפטי סדיר. נגעים עשויים להיראות כלטרפורמים (פקע במרכז) או כגידולים כיפהיים המקובעים לעור בבסיס רחב.

הצבע הטיפוסי הוא ורוד עד ורוד אדמדם, אם כי גוונים אפורים עשויים להופיע כאשר מצטבר קרטין. הנגעים נוטים לדמם בקלות מפגיעה מזערית, העור הסובב עשוי להתעבות או להאדים. באופן בולט, נגעי SCC אינם מאפשרים צמיחת שיער עקב פגיעה בזקיקי השיער.

גודל נגעי SCC נע בין 4 מ”מ ועד מעל 40 מ”מ, תלוי במשך המחלה ובהיעדר טיפול. במקרים של התקדמות מהירה, הגידול עשוי להתפשט על פני אזורים אנטומיים גדולים. בבדיקה חוקרת מורגשת גוש קשה, מוקשה, הנבדל בבירור מהרקמות הרכות הסובבות.

למרות שנגעים מוקדמים לרוב אינם כואבים, עלולה להתפתח תחושת אי נוחות וכאב במקרים בהם הגידול מתפשט לעצב או למבנים תת-עוריים.

כ-70% מה-SCC ממוקמים בהפנים, הקרקפת והצוואר, מה שהופך אזורים חשופים לשמש לנפוצים ביותר. השאר מופיעים בגוּף ובגפיים.

תיאור דרמטוסקופי: מה נראה תחת המיקרוסקופ

דרמטוסקופיה היא כלי שלא יסולא בפז באבחנת SCC. ניתן להבחין בתכונות אופייניות רבות באמצעות שיטה זו, כולל:

• גושי קרטין: נראים כשכבות עבות וקשות, לעיתים עם קילופים או קשקשים.
• טלנגיאקטזיות פריפריאליות: כלי דם דקים ומורחבים מסביב לנגע.
• כלולות דם מקרישות: נקודות אדומות כהות עד חומות המייצגות שטפי דם זעירים.
• כלי דם קווים או מעוקלים: בעיקר בסידור רדיאלי סביב שולי הנגע.
• מבני גלומרולה: צברי כלי דם סליליים ומעוקלים הנראים כגלומרוליוסקולריים.
• חוסר פיגמנט: בניגוד למלנומות, SCC לרוב חסר פיגמנט מלנין כהה.

אבחנה מבדלת: מצבים שיש לשלול

עקב מראיו המשתנה, SCC עשוי להתבלבל עם מספר מחלות עור שפירות וממאירות. אבחנה מדויקת חיונית למניעת טיפול שגוי. בין המצבים המרכזיים הנשקלים באבחנה המבדלת נמנים:

• קרטואקנתומה – גידול מהיר התפתחות שעשוי להיעלם ספונטנית אך דומה ל-SCC;
• קרן עור – בליטה קרטינית חרוטית שעלולה לכסות SCC או נגעים שפירים;
• קרטוזיס סבורית – גידול שפיר נפוץ הדומה ל-SCC באופן שטחי;
• קרטוזיס אקטינית – נגע פרה-סרטני הנחשב כשלב מוקדם של SCC;
• מחלת בואן – צורה תוך אפידרמלית של קרצינומת תאים קשקשיים;
• קרצינומה של תאים בזאליים – סוג נוסף של סרטן עור בעל מאפיינים חופפים;
• מלנומה אמלאנוטית – צורה חסרת פיגמנט של מלנומה שעלולה להיראות כמו SCC.

סיכונים: מדוע יש לנקוט זהירות עם קרצינומת תאים קשקשיים

קרצינומה של תאים קשקשיים היא גידול ממאיר, ולכן נושאת עימה את מלוא המשמעות של גידולים סרטניים. גם לאחר כריתה ניתוחית, קיים סיכון משמעותי לחזרה מקומית, בעיקר אם הניתוח לא היה עם שוליים נקיים או אם הגידול כבר חדר לשכבות העמוקות. הסיכון להתפשטות גרורתית — במיוחד במקרים מאוחרים או מוזנחים — מעלה רמת דאגה קלינית נוספת. ככל שאבחון וטיפול ב-SCC מתעכבים, כך גדל הסיכוי להפצה מעבר לעור, ולכן התערבות מוקדמת היא חיונית.

הגרורות בדרך כלל פוגעות בבלוטות הלימפה האזוריות הקרובות למיקום הגידול הראשוני. במקרים מתקדמים יותר, תאי סרטן עשויים לנדוד דרך זרם הדם או המערכת הלימפטית ולאכלס איברים מרוחקים כגון ריאות, כבד או עצמות.

חשוב לציין ש-SCC עשויה להתפתח לא רק על עור בריא קודם, אלא גם באזורים עם נגעים פרה-סרטניים או שפירים, כגון קרטוזיס אקטינית או צלקות כרוניות. במקרים אלו זיהוי השינוי הממאיר עלול להיות קשה יותר ולעכב טיפול מתאים. זאת מדגישה את חשיבות המעקב הקפדני והמתמיד של העור, במיוחד באינדיבידואלים עם גורמי סיכון ידועים.

בעשור האחרון נרשמה מגמת עלייה מתמשכת בשכיחות ה-SCC, עם עלייה של כ-10% כל חמש שנים. גורמים תורמים כוללים הזדקנות אוכלוסייה, חשיפה מוגברת לקרינת UV ושיפורים בטכניקות האבחנה.

טקטיקות: אסטרטגיה קלינית ומעקב

אם קיים חשש ל-SCC — בין אם בהתבסס על מראה פיזי, תסמינים או היסטוריה רפואית — חשוב לפנות בהקדם לדרמטולוג או אונקולוג. לאחר הערכה ויזואלית ודרמטוסקופית ראשונית, הרופא עשוי לבצע ביופסיה לאישור האבחנה באמצעות ניתוח היסטולוגי.

במצבים בהם האבחנה אינה ודאית או שנגע ממוקם באזור רגיש קוסמטית, לעיתים נבחר מעקב פעיל קצר טווח תוך תיעוד שינויים במראה הנגע. עם זאת, גישה זו פחות נפוצה, וברוב המקרים החשודים מבוצעת ביופסיה מיידית.

לאחר אישור ה-SCC, השלב הבא הוא הערכת סטייג’ינג מקיפה לזיהוי נוכחות גרורות. הערכה זו עשויה לכלול אולטרסאונד של בלוטות לימפה, בדיקות CT או MRI, ולעיתים ביופסיית בלוטת מפתח. בהתבסס על הממצאים, נקבע פרוטוקול טיפול מותאם אישית.

מאחר שמטופלים עם אבחון SCC נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן עור נוסף בעתיד, מומלץ מעקב דרמטולוגי שוטף. זאת כוללת בדיקות תקופתיות — לפחות פעמיים בשנה — בעיקר באביב ובסתיו, כאשר חשיפת ה-UV משתנה. שימוש בתמונות ברזולוציה גבוהה ומיפוי דיגיטלי של נגעי העור (mole mapping) מומלץ לסייע במעקב אחר שינויים וזיהוי מוקדם של נגעים חשודים חדשים.

טיפול: גישות יעילות ושיקולים חשובים

עיקרון הטיפול בקרצינומה של תאים קשקשיים הוא כריתה ניתוחית של הגידול עם שוליים נקיים. גישה זו כוללת הסרה של הגידול יחד עם מרחב בטיחות של רקמה בריאה סובבת במטרה להבטיח ניקוי מלא של תאי הסרטן. הסרה כירורגית נחשבת לשיטה היעילה ביותר עם שיעור נמוך של חזרה מקומית במידה ומתבצעת כראוי.

לגידולים קטנים מ-20 מ”מ או למטופלים שאינם כשירים לניתוח, טיפול קרינה קצר מועד (טיפול בקרני רנטגן שטחיים) עשוי להוות אלטרנטיבה מתאימה. שיטה זו מבוססת ויעילה במיוחד לטיפול בנגעים באזורים רגישים קוסמטית או תפקודית, כגון אף, עפעפיים או אוזניים.

שיטות טיפול אחרות — כגון קריותרפיה (הקפאת הגידול) או אבחול בלייזר — אינן מתאימות ל-SCC, אפילו בשלבים מוקדמים. טכניקות שטחיות אלו אינן מאפשרות הערכה היסטולוגית מספקת ולעיתים משאירות תאים סרטניים פעילים, מה שמעלה את הסיכון לחזרה או להפצה.

ישנם פרוטוקולים ניסיוניים הכוללים מריחה מקומית או טיפול ממוקד בתרופות ציטוסטטיות (כימותרפיה). למרות שתוצרים אלה עשויים להשיג תוצאות קוסמטיות טובות, הם שנויים במחלוקת. שימוש לא תקין עלול להאריך את משך הטיפול, להגביר תופעות לוואי ולמנוע סילוק מלא של הגידול. לכן, טיפולים אלו חייבים להינתן תחת פיקוח רפואי קפדני ובהתאם לתרופות ופרוטוקולים מאושרים קלינית.

מניעה: כיצד להגן על עורך מפני SCC

מניעת קרצינומה של תאים קשקשיים מתחילה בגישה יזומה ומגוננת כלפי העור. אף שלא ניתן למנוע את כל המקרים, במיוחד אלה הקשורים לגנטיקה או למערכת חיסונית, ניתן למנוע את רובם באמצעות טיפול נכון וסגנון חיים מותאם. אמצעי מניעה מרכזיים כוללים:

• הגבלת החשיפה לקרינת UV: הימנעות מחשיפה ממושכת לשמש בעיקר בין השעות 10:00 ל-16:00, כשקרינת ה-UV חזקה ביותר.
• שימוש בקרם הגנה עם SPF גבוה: מריחת קרם רחב טווח (SPF 30 ומעלה) על כל האזורים החשופים, וחידוש כל שעתיים בעת שהייה בחוץ.
• לבישת בגדים מגן: כובעי שוליים רחבים, שרוולים ארוכים ומשקפי שמש המספקים מחסומים פיזיים מפני קרינת UV.
• הימנעות משיזוף מלאכותי: מיטות שיזוף ומנורות שיזוף מעלים משמעותית את הסיכון לסרטן העור ויש להימנע מהם.
• הגנה מפני טראומה לעור: הימנעות מגירוי מכני או כימי חוזר, בעיקר אם קיימות צלקות או מחלות דרמטולוגיות כרוניות.
• שמירה על היגיינה ומודעות לעור: בדיקה סדירה של העור לזיהוי שינויים, ושמירה על ניקיון למניעת זיהומים ודלקות.
• קביעת בדיקות עור תקופתיות: בדיקות עור מקצועיות על ידי דרמטולוג חיוניות, במיוחד באנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן עור או נגעים לא טיפוסיים רבים.

זיהוי מוקדם נשאר הגורם החשוב ביותר להפחתת תמותה מ-SCC. בשילוב בין התנהגות מגוננת ומעקב דרמטולוגי מקצועי, ניתן לאבחן ולנהל ברוב המקרים את ה-SCC בשלב בו ניתן לטפל בו בהצלחה.