התקדמות בטיפול באורטיקריה כרונית ספונטנית: ביולוגיים וטיפול ממוקד
גישות חדשות לשריטות כרוניות: מה חשוב לדעת
אם אתם סובלים מגירודים ונפיחות אדומות שעלולות להופיע ולהיעלם במשך שבועות או חודשים, ייתכן שאתם מתמודדים עם שעורה כרונית ספונטנית, שמכונה בקיצור CSU. מדובר בפריחות שמופיעות ללא סיבה ברורה ונמשכות שישה שבועות ומעלה. זה יכול להיות מתסכל, לא נעים, ולעיתים לפגוע בשינה, בעבודה או במצב הרוח.
בשנים האחרונות הרופאים עברו מטיפול רק בתסמינים לשימוש בתרופות שפועלות על תהליכים במערכת החיסון שגורמים ל-CSU. במאמר זה נסכם את מה שד”ר ניקולאס בראונסטון, רופא עור, סיפק על הטיפולים הקיימים ומה צפוי בעתיד. (מקור: ראיון עם ד”ר ניקולאס בראונסטון)
סיכום קצר
אנטיהיסטמינים עדיין עוזרים להקל על הגירוד, אך בעיקר מטפלים בתסמינים. תרופות חדשות פונות לחלקים במערכת החיסון שגורמים ל-CSU, וכמה מהן כבר מאושרות או נמצאות במחקר. בעתיד, ייתכן שניתן יהיה לזהות סימנים בדם או בתאים שיעזרו לרופאים לבחור את הטיפול המתאים ביותר לכל אדם. (מקור: ראיון עם ד”ר ניקולאס בראונסטון)
מהם התסמינים השכיחים?
ב-CSU בדרך כלל מופיעות נפיחות אדומות ומגרדות (שעורות) שמופיעות בפתאומיות ונעלמות תוך יום-יומיים, אך פריחות חדשות ממשיכות להופיע. אצל חלק מהאנשים יש גם נפיחות עמוקה יותר מתחת לעור, שנקראת אנגיואדמה. הגירוד והבליטות הנראות לעין עלולים להשפיע על השינה, החיים החברתיים והבריאות הנפשית.
איך השתנו הטיפולים
למשך שנים רבות, הטיפול הראשון היה אנטיהיסטמינים, שמונעים את פעולת ההיסטמין – חומר שגורם לגירוד ונפיחות. אנטיהיסטמינים יכולים לעזור לשלוט על הגירוד, אך הם בעיקר מטפלים בתסמינים ולא בשורש הבעיה של ה-CSU. יש אנשים שמרגישים שהאנטיהיסטמינים מסוימים גורמים להם לעייפות. (מקור: ראיון עם ד”ר ניקולאס בראונסטון)
כיום, כשהחוקרים מבינים טוב יותר איך מערכת החיסון גורמת ל-CSU, יש תרופות שפונות לחלקים ספציפיים בתגובה החיסונית. אפשרויות ממוקדות אלה מטפלות בתהליך הבסיסי במקום רק להרגיע את הגירוד.
אפשרויות מאושרות על ידי ה-FDA
לפי בראונסטון, שלוש תרופות מאושרות כיום על ידי ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) לטיפול ב-CSU:
- אומליזומאב (Omalizumab) — פועלת על ידי הורדת רמות ה-IgE החופשי, נוגדן שיכול לגרום לתגובות אלרגיות ותורם להופעת שעורות. (מקור: ראיון עם ד”ר ניקולאס בראונסטון)
- דופילומאב (Dupilumab) — חוסם שני חלבונים במערכת החיסון שנקראים אינטרלוקין-4 ואינטרלוקין-13 (IL-4 ו-IL-13), שמעורבים בתגובות דלקתיות מסוימות. (מקור: ראיון עם ד”ר ניקולאס בראונסטון)
- רמיבוטריניב (Remibrutinib) — סוג של תרופה שחוסמת את האנזים ברוטון טירוזין קינאז (BTK). היא עשויה להפחית את פעילות תאי החיסון שמעורבים בשעורה. ניסיון קליני מראה שחלק מהמטופלים מרגישים שיפור בתוך כשבוע עד שבועיים. (מקור: ראיון עם ד”ר ניקולאס בראונסטון)
כל אחת מהתרופות האלה פועלת על חלקים שונים במערכת החיסון, ומאפשרת לרופאים יותר אפשרויות כשאנטיהיסטמינים לא מספיקים. הן בדרך כלל בטוחות, אך בחירת הטיפול והמעקב צריכים להיעשות בשיתוף עם הרופא. (מקור: ראיון עם ד”ר ניקולאס בראונסטון)
מה נמצא במחקר כיום
החוקרים בודקים עוד טיפולים שפונים לדרכי חיסון שקשורות ל-CSU. בין השאר, מדובר בתרופות נוספות שמחסמות את BTK ובתרופות שמכוונות ל:
- KIT (קולטן שמעורב בהעברת אותות בתאים)
- TSLP (תימיק סטרומל לימפופואטין, מולקולה שיכולה לגרום לדלקת)
- MRGPRX2 (קולטן על תאים מסוימים בעור שעשוי לגרום לשעורות לא אלרגיות)
גישות מחקריות אלו עשויות לעזור לאנשים שלא מקבלים הקלה מספקת מהטיפולים הקיימים. (מקור: ראיון עם ד”ר ניקולאס בראונסטון)
לקראת טיפול מותאם אישית יותר
מכיוון שמערכת החיסון של כל אדם עלולה לגרום ל-CSU בדרכים שונות, החוקרים בוחנים את האפשרות להשתמש בסמנים ביולוגיים (biomarkers). סמנים אלה הם סימנים מדידים, כמו בדיקות דם, שיכולים להראות אילו דרכי חיסון פעילות יותר אצל כל אדם. בעתיד, זה עשוי לעזור לרופאים לבחור את הטיפול שהכי מתאים ומועיל לכל מטופל. (מקור: ראיון עם ד”ר ניקולאס בראונסטון)
איך הרופאים מבדילים בין סוגי השעורות
חשוב שהרופאים יבדילו בין:
- שעורה חריפה (פריחה קצרה)
- שעורה כרונית ספונטנית (CSU)
- שעורה כרונית שנגרמת על ידי גורמים מסוימים, כמו לחץ, קור או פעילות גופנית
לקיחת היסטוריה מדויקת — מתי מופיעות הפריחות, כמה זמן הן נשארות ומה נראה כמפעיל אותן — עוזרת להבחין בין הסוגים. (מקור: ראיון עם ד”ר ניקולאס בראונסטון)
שאלות על איכות החיים, לא רק על הפריחה
בראונסטון ממליץ שהרופאים ישאלו באופן שגרתי האם השעורות משפיעות על השינה, העבודה או הבריאות הנפשית, כולל חרדה או דיכאון. שאלות פשוטות אלה יכולות לחשוף עומס גדול יותר ולהצביע על הצורך בטיפול מקיף יותר. (מקור: ראיון עם ד”ר ניקולאס בראונסטון)
טיפ פרקטי למעקב אחרי השעורות
אם הפריחות שלכם באות והולכות, צילום של הפריחה בזמן התקף יכול לעזור לתעד כמה זמן היא נמשכת, כמה היא קשה, והאם הטיפולים עוזרים. תמונה כזו גם יכולה להיות שימושית להראות לרופא במהלך הביקור.
מתי לפנות לרופא
אם הפריחות נמשכות יותר משישה שבועות, חוזרות שוב ושוב, מפריעות לשינה או לשגרה היומית, או מלוות בנפיחות בפנים או בגרון, חשוב לפנות לרופא. כמו כן, יש לפנות מיד לטיפול רפואי במקרים של קושי בנשימה, סחרחורות או סימנים אחרים לתגובה אלרגית חמורה.
הערה חשובה
מאמר זה מסכם מידע שד”ר ניקולאס בראונסטון שיתף על טיפולים קיימים וחדשים לשריטות כרוניות ספונטניות. המידע מיועד למטרות כלליות בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי. החלטות על טיפול יש לקבל בשיתוף עם הרופא או רופא העור שלכם.
מקורות
- ראיון עם ד”ר ניקולאס בראונסטון, רופא עור מוסמך במאונט סיני (מידע על טיפולים קיימים וגישות חדשות לשריטות כרוניות ספונטניות).