טיפולים לפסוריאזיס הנלקחים דרך הפה: מתי התוצאות מגיעות לשיא וכמה זמן הן מחזיקות מעמד
לטיפולים בפסוריאזיס עשוי לקחת זמן עד שהם מגיעים למלוא ההשפעה, וחלק מאזורי הגוף עשויים להגיב לאט יותר מאחרים. היכרות עם מה שחוקרים ראו עד כה יכולה לעזור בשיחה עם רופא או רופאת העור ולקבל החלטות מושכלות יותר.
בסדרת סרטונים של Dermatology Times Expert Perspectives, רופא העור Mark Lebwohl, MD, דיבר על כמה תרופות לפסוריאזיס שנלקחות דרך הפה: איקוטרקינרה (icotrokinra) (Icotyde; Johnson & Johnson), אנבודאוציטיניב (envudeucitinib) (Alumis) וזסוציטיניב (zasocitinib) (Takeda). הוא הסביר איך התגובה עשויה להשתנות עם הזמן, איך אזורים שקשה לטפל בהם עשויים להגיב, ואיזה מעקב עשויים לדרוש טיפולים שונים. דבריו משקפים את המידע שהציג בריאיון ואינם הנחיות כלליות לטיפול. (מקור: ריאיון עם Mark Lebwohl, MD, ב-Dermatology Times Expert Perspectives)
כמה זמן עשוי לקחת עד שמרגישים את מלוא ההשפעה?
לדברי Lebwohl, איקוטרקינרה ותרופות שנקראות מעכבי TYK2, הפועלות על מסלול שמעורב בתהליך הדלקת, עשויות להמשיך ולשפר את מצב הפסוריאזיס גם אחרי 16 השבועות הראשונים של הטיפול. ייתכן שיפור נוסף עד השבוע ה-24, וההשפעה המרבית עשויה להגיע מעט מאוחר יותר.
הוא ציין שבטיפולים רבים לפסוריאזיס, כולל תרופות שנלקחות דרך הפה ותרופות ביולוגיות, שיעור האנשים שעורם מתנקה לחלוטין עולה לקראת סוף שנת הטיפול הראשונה. תרופות ביולוגיות מיוצרות באמצעות תאים חיים ופועלות על חלקים מסוימים במערכת החיסון.
אחד המדדים המשמשים במחקרים על פסוריאזיס נקרא PASI 100. משמעותו היא שהעור שהיה נגוע בפסוריאזיס התנקה לחלוטין, לפי שיטת הניקוד ששימשה במחקר. Lebwohl תיאר שיעור מדווח של 54% שהגיעו ל-PASI 100 בטיפול שנלקח דרך הפה, וכינה זאת תוצאה מרשימה עבור תרופה בכדור. מסיכום הריאיון המקורי לא ברור לאיזו תרופה או לאיזה מועד הערכה הנתון הזה מתייחס. (מקור: ריאיון עם Mark Lebwohl, MD, ב-Dermatology Times Expert Perspectives)
חשוב להכיר מגבלה של התוצאה הזו: המידע הגיע משלב המשך פתוח של מחקר, שבו המשתתפים המשיכו בטיפול וידעו איזו תרופה הם מקבלים. לא הייתה קבוצת פלצבו שקיבלה טיפול לא פעיל לצורך השוואה.
פסוריאזיס בקרקפת, בציפורניים, בידיים וברגליים
פסוריאזיס מופיע לעיתים קרובות בקרקפת, שם הגרד עלול להיות מטריד במיוחד. לדברי Lebwohl, תרופות לפסוריאזיס שנלקחות דרך הפה פועלות בדרך כלל גם בקרקפת וגם באזורים אחרים בגוף שנפגעו מהמחלה.
ציפורני הידיים נוטות להשתפר לאט יותר מהעור. הסיבה היא שהרקמה שמתחת לציפורן והאזור שבו הציפורן נוצרת צריכים להחלים לפני שתוכל לצמוח ציפורן בריאה יותר למראה. התהליך הזה נמשך בדרך כלל כמה חודשים.
גם בפסוריאזיס בכפות הידיים והרגליים יכול להיות קשה לטפל. Lebwohl הציע כי המולקולות הגדולות יותר שבתרופות ביולוגיות עשויות להתקשות להגיע לאזורים האלה דרך כלי הדם הקטנים ושכבת העור החיצונית והעבה. הוא הציג זאת כהסבר אפשרי לתגובה המוגבלת בכפות הידיים והרגליים, ולא כסיבה שהוכחה.
לתרופות שנלקחות דרך הפה יש מולקולות קטנות יותר. תגובות טובות בכפות הידיים והרגליים דווחו בעיקר עם מעכבי JAK שנלקחים דרך הפה. אלה תרופות שפועלות על מסלולים המעורבים בתהליך הדלקת. (מקור: ריאיון עם Mark Lebwohl, MD, ב-Dermatology Times Expert Perspectives)
האם השפעת הטיפול יכולה להימשך לאורך זמן?
לדברי Lebwohl, עד כה נראה שהתגובה לטיפול נשמרת היטב לאורך זמן. כלומר, אצל רבים שמגיבים לתרופה וממשיכים ליטול אותה, התגובה נשמרת גם במעקב ארוך טווח.
עם זאת, לא כולם ממשיכים בטיפול או ממשיכים להפיק ממנו תועלת. יש מי שמפסיקים מפני שהתרופה לא עוזרת להם מספיק, ואצל אחרים התגובה עלולה להיחלש עם הזמן.
למה המעקב תלוי בתרופה?
לטיפולים שונים בפסוריאזיס יש צורכי מעקב שונים. לדברי Lebwohl, מעכבי JAK, שבהקשר של שיחה זו משמשים בעיקר לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית, מצריכים בדיקות דם ובדיקה שנתית לשחפת. דלקת מפרקים פסוריאטית קשורה לפסוריאזיס ועלולה לגרום לכאב ולנפיחות במפרקים.
בדיקות הדם שתיאר כוללות ספירת דם, שבודקת סוגים שונים של תאי דם; בדיקות כימיה, שבודקות חומרים בדם; ובדיקת שומנים, שמודדת את רמות השומנים בדם, למשל כולסטרול.
שחפת היא זיהום שיכול להישאר בגוף במצב לא פעיל, בלי לגרום לתסמינים. מצב זה נקרא שחפת סמויה. תרופות מסוימות עלולות לאפשר לזיהום סמוי להפוך שוב לפעיל.
לדברי Lebwohl, הדבר עלול לקרות עם חוסמי TNF, מעכבי JAK, מתוטרקסט (methotrexate) וציקלוספורין (cyclosporine). הוא אמר שלא נמצא כי חוסמי IL-17 ו-IL-23 גורמים לשחפת סמויה להפוך שוב לפעילה, וכי הוגשה בקשה ל-U.S. Food and Drug Administration (ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי) להסיר את דרישת הבדיקה לתרופות האלה. IL-17, IL-23 ו-TNF הם חומרים שמעורבים בפעילות מערכת החיסון. (מקור: ריאיון עם Mark Lebwohl, MD, ב-Dermatology Times Expert Perspectives)
הבדיקות הנדרשות עשויות להשתנות בהתאם לתרופה ולנסיבות האישיות. חשוב לדון בהחלטות על הטיפול והמעקב עם רופא או רופאת עור.
תופעות לוואי ומערכת החיסון
זיהומים פטרייתיים הם תופעת לוואי מוכרת של מעכבי IL-17. לדברי Lebwohl, הזיהומים האלה נוטים להיות קלים ולעיתים קרובות מופיעים על הלשון. זיהום פטרייתי בפה נקרא גם קיכלי, והוא ציין שבדרך כלל קל לטפל בו.
Lebwohl אמר גם שלחלק מהתרופות החדשות יותר יש השפעה מועטה מאוד על מערכת החיסון בכללותה. עם זאת, התרופות נבדלות זו מזו בדרך הפעולה ובסיכונים האפשריים שלהן.
מתי כדאי לפנות לרופא או לרופאה?
אם הפסוריאזיס גורם לאי נוחות, משתנה או קשה לשלוט בו, רופא או רופאת עור יכולים לעזור להעריך את המצב. כדאי לפנות לייעוץ רפואי במקרה של כאב, דימום, סימני זיהום, שינוי בעור שגדל במהירות או נגע שמשתנה או מעורר דאגה.
המאמר נועד למידע בלבד ואינו תחליף לייעוץ רפואי. בכל שאלה או החלטה בנוגע לטיפול, כדאי להתייעץ עם רופא או רופאת עור.
מקורות
- סדרת הסרטונים המיוחדת של Dermatology Times Expert Perspectives: ריאיון עם Mark Lebwohl, MD, על טיפולים לפסוריאזיס שנלקחים דרך הפה, התגובה לאורך זמן, אזורים שקשה לטפל בהם, משך התגובה והמעקב.