גרנולומה פיוגנית (ICD-10: L98) ⚠️

גרנולומה פיוגנית (גרנולומה טלאנגיואקטטית, בוטריאומיקומה, המנגיומה מסוג רקמת גרנולציה, המנגיומה קפילרית לובולרית, אנגיומה מתפרצת, המנגיומה דלקתית)

גרנולומה פיוגנית היא גידול שפיר, שמתאפיין בהתפתחות מקומית של נימי דם קטנים, בדרך כלל בתגובה לפציעה חיצונית. הגידול נראה ככתם קטן, בולט ובצבע אדום בוהק, שיכול להשתנות בגודלו ובצורתו. גרנולומות פיוגניות נפוצות באזורים שונים בגוף, כולל בקרומי הריריות, בעפעפיים ואפילו בקרנית. הן מופיעות בעיקר אצל צעירים ונשים בהריון, בשל שינויים במערכת החיסון ובהורמונים שמשפיעים על היווצרותן.

גורמים שמעלים את הסיכון

הגורם המדויק לגרנולומות פיוגניות אינו ברור לחלוטין. בעבר חשבו שהן נגרמות בעיקר מפציעות, אך מחקרים עדכניים מראים שרק כ-25% מהמקרים קשורים לפציעה. ישנם מספר גורמים שיכולים להעלות את הסיכון להיווצרות הגידול, ביניהם:

• מחלות עור זיהומיות: זיהומים בעור יכולים להגביר את הסיכוי להיווצרות גרנולומות.
• דרמטוזות: מחלות עור כרוניות עשויות ליצור סביבה מתאימה להתפתחות הגידול.
• שטחים נרחבים של כוויות: כוויות גדולות פוגעות בעור ועלולות לגרום להיווצרות גרנולומות כחלק מתהליך ההחלמה.
• שימוש בגלולות למניעת הריון: שינויים הורמונליים בעקבות גלולות יכולים לעורר הופעת גרנולומות.
• תרופות מעכבות פרוטאזות: תרופות מסוימות, כמו מעכבי פרוטאזות, מגבירות את הסיכון לגרנולומות.
• טיפול באיזוטרטינואין לאקנה: טיפול באיזוטרטינואין, תרופה נפוצה לאקנה, נקשר לסיכון מוגבר לגרנולומות.
• הריון: שינויים הורמונליים בהריון, כמו עלייה בגורמי גדילה, עשויים לגרום להיווצרות הגידול.

אבחון

האבחון של גרנולומה פיוגנית מתבצע בדרך כלל על בסיס בדיקה קלינית יסודית, הכוללת הסתכלות על הגידול ובחינה בדמוסקופ (מכשיר להגדלת מראה העור). אם יש חשד שהגידול יכול להיות ממאיר או אם הוא גדול במיוחד, ייתכן ויהיה צורך בביופסיה להמשך בדיקה.

במקרים של גרנולומות מולדות או גדולות באזורים רגישים בעור או בקרום הרירי, מומלץ לבצע בדיקת אולטרסאונד והערכה רב-תחומית על ידי מומחים כדי להעריך את היקף הגידול ולקבוע את הטיפול המתאים.

תסמינים

בבדיקה ויזואלית, גרנולומות פיוגניות נראות כבליטה חצי-כדורית או ככיפה, בולטת מעל העור על גבעול קצר ורחב. לרוב הן סימטריות, בצורת אליפסה או עיגול. פני השטח יכול להיות חלק או מחולק לאונות, בדומה למראה של פטל. הגידול עשוי להיראות מבריק או “רטוב” בגלל נוכחות של שחיקה קלה או קרום. במקרה של פציעה, הגידול עלול לדמם בקלות, וגרנולומות גדולות שנדבקות בזיהום עלולות ליצור פצע מוגלתי עם אזורים של נמק.

גבולות הגידול בדרך כלל ברורים, אך בגידולים גדולים הם עלולים להיות לא אחידים. צבע הגידול הוא בדרך כלל אדום בוהק, אך יכול להיראות כחול-סגול (ציאנוטי) או אפילו צהוב-אפור אם יש חומר מוגלתי או רקמה נמקית. כאשר לוחצים על הגידול, צבעו האדום דוהה לזמן קצר.

בשיער שבאזור הגידול לא צומח שיער. עם זאת, במקרים מסוימים, בעיקר בגרנולומות מולדות או גדולות, עשוי לצמוח שיער גס במרכז הגידול.

גודל הגידול נע בדרך כלל בין 3 ל-15 מ”מ. גרנולומות גדולות מ-15 מ”מ הן נדירות, ולעיתים קשורות למחלות מערכתיות או למצבים של חוסר חיסון. הגידול גדל במהירות, ולעיתים מגיע לקוטר של 1-1.5 ס”מ בפרק זמן קצר. גובהו בדרך כלל לא עולה על 5 מ”מ. התכווצות ספונטנית של הגידול נדירה, אך יכולה להתרחש, בעיקר בנשים אחרי לידה.

בהרגשה, הגידול רך וגמיש, ללא רגישות. לאחר זיהום, הוא עלול להיות כואב. בדרך כלל אין תסמינים סובייקטיביים, אלא אם הגידול נפצע או נדבק.

הגרנולומות נפוצות בעיקר בידיים וברגליים, במיוחד בכפות הידיים והרגליים, שם פציעות ומגע עם גופים זרים שכיחים יותר. הן יכולות להופיע גם ליד ציפורניים (כמו במקרה של ציפורן חודרנית) או על הפנים. פחות נפוץ למצוא אותן על קרומי ריריות, תלוי בגורמים כמו כוויות, פצעים לחץ או טראומה פיזית.

תיאור בדמוסקופיה

בדיקה בדמוסקופית של גרנולומה פיוגנית מראה את המאפיינים הבאים:

• קשיחות ומילוי: סימנים אלה מעידים על גמישות הגידול. בלחיצה, הגידול מאבד מצבעו ומקטן את גודלו. לאחר שחרור הלחץ, הוא חוזר לצבעו וצורתו המקורית.
• מאפיינים וסקולריים: ניתן לראות רשת של פערים קטנים ואדומים בוהקים, שמייצגים את כלי הדם בתוך הגידול.
• היעדר דפוס וסקולרי: במקרים מסוימים, דפוס כלי הדם עשוי להיעדר או להיראות כפערים לא סדירים.
• שיערות לבנות: אזורים אלה מצביעים על נמק או פגיעה בגידול.
• כיב שטחי: ייתכן שיש כיבים שטחיים בגידול, בעיקר אם נפגע.

אבחנה מבדלת

חשוב להבדיל בין גרנולומות פיוגניות לבין גידולים אחרים בעור עם מראה דומה, כמו:

• מחלות עור דלקתיות (כמו פיודרמה)
• נבוס מסוג שפריץ
• גידולי גלומוס
• קרטואקנתומה
• קרצינומה של תאי בסיס
• קרצינומה של תאי קשקש
• מלנומה (במיוחד צורות לא פיגמנטיות)
• אנגיוסרקומה
• סרקומת קפוזי
• לימפומה של העור

סיכונים

מבחינה אונקולוגית, גרנולומות פיוגניות הן בטוחות ואינן מעלות את הסיכון להתפתחות גידול ממאיר. עם זאת, אם יש שינוי משמעותי במראה הגידול – כמו גדילה מהירה, התקשחות או הופעת תסמינים חדשים כמו גירוד או כאב – מומלץ לפנות לדרמטולוג.

אחד הסיכונים העיקריים הוא הפגיעות של הגידול, בגלל היותו בולט ועדין. פציעה עלולה לגרום לדימום, כאב וזיהום, שעלולים להחמיר את המצב. בדימום בגידולים גדולים, הטיפול יכול להיות מורכב ודורש התערבות רפואית. בנוסף, ישנם גידולים ממאירים שיכולים להידמות לגרנולומה פיוגנית או להופיע בסמוך אליה, ולכן חשוב לבצע אבחנה מבדלת מדויקת בזמן.

מה עושים?

אם מזהים גרנולומה פיוגנית, מומלץ להתייעץ עם דרמטולוג או אונקולוג. לאחר אישור שהגידול שפיר, ניתן לשקול טיפול שמרני או צורך בטיפול פעיל. גרנולומות קטנות, בעיקר אצל נשים בהריון, עלולות להיעלם מעצמן, ולכן לעיתים די במעקב בלבד. במקרים אחרים, בדרך כלל מומלץ לטפל.

למטופלים שמסרבים לטיפול, חשוב לבצע מעקב פעיל, כולל תיעוד צילומי של הגידול כדי לעקוב אחרי שינויים. אנשים עם מספר גרנולומות פיוגניות צריכים להגיע לבדיקה אצל דרמטולוג או אונקולוג באביב ובסתיו (לפני ואחרי עונת הקיץ). מיפוי קבוע של נגעי העור עוזר במעקב אחר נגעים חדשים או משתנים.

טיפול

הטיפול הנפוץ ביותר בגרנולומות פיוגניות הוא כריתה כירורגית, הכוללת הסרת הגידול יחד עם מעט עור מסביב. ניתן לבצע זאת בשיטה הקלאסית או באמצעות סקלפל חשמלי או רדיו. לאחר ההסרה, יש לבצע בדיקה היסטולוגית כדי לוודא שהגידול אכן שפיר.

אם מאשרים שהגידול שפיר ואין חשדות, אפשר להשתמש בטיפולים פחות פולשניים כמו קרישה בלייזר, הרס בקירור (ניטרוגן נוזלי) או אלקטרוקואגולציה (שימוש בזרם חשמלי) לטיפול בנגעים קטנים יותר.

עקב האופי הוסקולרי של הגרנולומות, דימום במהלך ההסרה הוא שכיח. לכן חשוב להקפיד על עצירת דימום טובה לאחר הניתוח.

מניעה

כדי למנוע הופעת גרנולומות פיוגניות, חשוב לטפל בעור בזהירות ולמנוע פציעות:

• להימנע מטראומה כרונית לעור, כמו חיכוך או כוויות חוזרות.
• לצמצם או למנוע חשיפה לסכנות סביבתיות ותעסוקתיות שעלולות לפגוע בעור.
• לשמור על היגיינה אישית טובה ולהיות מודעים לבריאות העור.
• לטפל במהירות בזיהומים בעור, כולל אלו שקשורים ל-HPV.

בנוסף, חשוב לבצע בדיקות עור תקופתיות, לפנות למומחה במקרה של שינוי בנגעים בעור, ולהסיר גידולים חשודים בזמן כדי לשמור על עור בריא.