פיטיריאזיס רוברה פילריס (מחלת דברז’י, ICD-10: L44.0) ⚠️

ליכן דבורז’י (פיטריוזיס רוברה פילאריס): דרמטוזה דלקתית כרונית

סקירה כללית

ליכן דבורז’י, הידוע גם בשם פיטריוזיס רוברה פילאריס (PRP), הוא מחלת עור דלקתית כרונית נדירה ממקור לא ידוע. מאופיין באודם מפושט, קילוף והיפרקרטוזיס זקיקי (חסימה ודלקת של זקיקי השיער). למרות שהגורם המדויק אינו ברור, המחלה נחשבת כבעלת מרכיב אימונוגנטי. PRP פוגע בכל הגילאים ובשני המינים באותה מידה.

למרות נדירותה, PRP עלולה לגרום לאי נוחות פיזית ורגשית משמעותית בשל אופייה הפוגע במראה והפוטנציאל לתסמינים מערכתיים. המצב הוא לא זיהומי ואינו מדבק בין אנשים, אם כי תועדו מקרים משפחתיים עם תורשה אוטוזומלית דומיננטית.

מיון קליני

קיימים שישה סוגים קליניים עיקריים של ליכן דבורז’י, כל אחד עם מאפיינים אפידמיולוגיים ומורפולוגיים מובחנים:

מתוארים שישה סוגים קליניים. השיעור שכל אחד מהם מהווה משתנה במידה ניכרת בין סדרות שפורסמו — PRP היא מחלה נדירה, הדיווחים קטנים, ויש לקרוא את הנתונים שלהלן כתבנית כללית ולא כשיעורים מבוססים.

  • סוג I (הסוג הקלאסי של מבוגרים): הצורה השכיחה ביותר. בעלת הפרוגנוזה הטובה ביותר, ולעיתים קרובות חולפת בתוך כמה שנים.
  • סוג II (הסוג האטיפי של מבוגרים): לא שכיחה. מתחילה בצורה לא קלאסית, לרוב ללא מעורבות ראשונית של הקרקפת, ונוטה להיות יותר כרונית.
  • סוג III (הסוג הקלאסי של גיל הילדות): דומה לסוג I אך מופיעה בילדים.
  • סוג IV (הסוג הממוקד של גיל הילדות): הצורה השכיחה ביותר בילדים. מאופיינת בנגעים מקומיים מוגדרים היטב, בעיקר במרפקים וברכיים.
  • סוג V (הסוג האטיפי של גיל הילדות): וריאנט משפחתי עם תורשה אוטוזומלית דומיננטית, המופיע מוקדם בחיים עם תכונות מעורבות של סוגים I ו-II.
  • סוג VI (הסוג המקושר ל-HIV): מופיע באנשים עם מערכת חיסונית מדוכאת, במיוחד חולי HIV. מתאפיין בפלקים מבוססי זקיקים ולעיתים ללא מעורבות קלאסית של כפות הידיים והרגליים.

תסמינים והופעות כלליות

התמונה הקלינית של ליכן דבורז’י משתנה בהתאם לתת-הסוג אך כוללת בדרך כלל:

  • פפולות זקיקיות: פפולות קטנות, מחוספסות סביב זקיקי השיער, לרוב בקבוצות;
  • קילוף ואדמומיות: אזורים אדומים או כתומים מפושטים עם עור יבש ומקלף;
  • פלקים בעלי גבולות ברורים: עשויים להתמזג ולהתפשט לאזורים רחבים;
  • “איים של עור לא מעורב”: אזורים מובהקים של עור לא מעורב מוקפים בדלקת;
  • קרטודרמת כפות ידיים ורגליים: התעבות ושינוי צבע העור לכתום בכפות הידיים והרגליים;
  • מעורבות ציפורניים: ציפורניים מעובות, ששינו את צבען, עם רכסים אורכיים או דיסטרופיה בשלבים מתקדמים;
  • מעורבות קרקפת: פלקים קשקשיים ואדמדמים הדומים לפסוריאזיס;
  • גרד: בדרך כלל קל, אך עלול להחמיר במחלות מתקדמות;
  • עייפות וחום: בתצורות קשות או מפושטות עלולים להופיע תסמינים מערכתיים.

תתי סוגים קליניים מפורטים של ליכן דבורז’י

סוג I – הסוג הבוגר הקלאסי

מתחיל בפתאומיות, בדרך כלל בהקרקפת, ומתפשט לגוף ולגפיים. הלזיות הן כתמים יבשים, קשקשיים, אדומים-כתומים עם היפרקרטוזיס זקיקית. עלולה להופיע התעבות בכפות הידיים והרגליים ושינויים בציפורניים. רמיסיה ספונטנית תוך כמה שנים היא שכיחה בסוג זה, אף שהשיעורים המדווחים שונים בין סדרות ואין נתון יחיד שניתן ליישם על מטופל בודד.

סוג II – הסוג הבוגר האטיפי

לא שכיח. חסר את התבנית הקלאסית; עיבוי עור בכפות הידיים והרגליים עשוי להופיע ראשונה, ואובדן שיער יכול להיות דומיננטי. נוטה להיות כרוני ועמיד לטיפול.

סוג III – הסוג הקלאסי של גיל הילדות

דומה לסוג I אך מופיע בילדות. עשוי לכלול פפולות זקיקיות ופלקים אדומים-כתומים, בדרך כלל ללא תסמינים מערכתיים.

סוג IV – הסוג הממוקד של גיל הילדות

הצורה הנפוצה ביותר בילדים. לרוב מופיעים נגעים מקומיים מוגדרים היטב על המרפקים, הברכיים וכפות הידיים והרגליים. נפוץ בילדים בריאים.

סוג V – הסוג האטיפי של גיל הילדות (משפחתי)

נדיר, עם תורשה אוטוזומלית דומיננטית. מופיע מוקדם בילדות עם סימנים מעורבים של סוגים I ו-II. בדרך כלל מתחיל עם חסימת זקיקים וקרטוזיס כפות הידיים והרגליים, עם התקדמות איטית.

סוג VI – מקושר ל-HIV

מופיע באנשים עם מערכת חיסונית מדוכאת. כולל היפרקרטוזיס זקיקית ופלקים אדומים וקשקשיים שעשויים או לא להשפיע על כפות הידיים והרגליים. לעיתים קרובות עמיד יותר לטיפול.

אבחון

האבחנה מבוססת בדרך כלל על התמונה הקלינית, אך לאישור יש צורך בבדיקות נוספות במקרים אטיפיים או בשלבים מוקדמים.

  • בדיקה קלינית: זיהוי פפולות זקיקיות אופייניות, קילוף, איים של עור לא מעורב ומעורבות כפות הידיים והרגליים.
  • ביופסיית עור: מאשרת את האבחנה. ההיסטולוגיה מציגה בדרך כלל התחלפות בין אורתוקרטוזיס לפאראקרטוזיס בכיוונים אנכיים ואופקיים (תבנית לוח שחמט), חסימת זקיקים ותסנין לימפוציטרי סביב כלי הדם.
  • בדיקת KOH ותרבית פטרייתית: רק כאשר זיהום פטרייתי הוא אבחנה מבדלת ממשית — קשקשת מפושטת יכולה לחקות טינאה, ומחלה פלנטופלמרית יכולה לחקות tinea manuum או pedis. אינה חלק מבירור שגרתי של PRP.
  • אבחנה מבדלת: פסוריאזיס, איקתיאוזיס, אקזמה, דרמטיטיס סבוראית ולימפומה יש לשלול.

טיפול בליכן דבורז’י

אין טיפול יעיל אוניברסלי או סטנדרטי ל-PRP. הטיפול תלוי בחומרת המחלה ובתגובת המטופל. בדרך כלל נעשה שימוש בשילוב בין טיפולים מקומיים וסיסטמיים.

טיפול מקומי:

  • קורטיקוסטרואידים מקומיים: מפחיתים דלקת ואדמומיות בלזיות מוגבלות.
  • תכשירים מרככים ומלחלחים: חיוניים לניהול יובש העור ותמיכה בשיקום המחסום העורי.
  • חומרים קרטוליטיים: קרמים עם חומצה סליצילית או אוריאה עשויים לסייע בהפחתת הקילוף.

טיפול סיסטמי:

  • רטינואידים (אסיתרטין, איזוטרטינואין): סוכנים סיסטמיים נפוצים; מפחיתים קרטיניזציה ודלקת.
  • מתוטרקסאט: סוכן אימונוסופרסיבי חלופי, מועיל במחלות נרחבות או עמידות.
  • קורטיקוסטרואידים סיסטמיים: ניתנים לעיתים בהתקפים חריפים, אך לא מומלצים לטווח ארוך עקב עלייה בסיכון להישנות לאחר הפסקתם.
  • טיפולים ביולוגיים: נשקלים במקרים עמידים נבחרים — אינפליקסימאב, אדאלימומאב, אוסטקינומאב וסקוקינומאב תוארו כולם. אלה אינם טיפולים מבוססים או מאושרים באופן אוניברסלי ל-PRP: הראיות מבוססות בעיקר על סדרות מקרים, והאישור להתוויה זו שונה בין מדינות או שאינו קיים כלל.

טיפולים משלימים:

  • אנטיהיסטמינים: תרופות פומיות או מקומיות להקלה סימפטומטית של גרד.
  • פוטותרפיה (PUVA או UVB צר-פס): עשויה להיות יעילה בקרב מטופלים מסוימים, אך יש להעריך את מאזן הסיכון והתועלת.

פרוגנוזה

הפרוגנוזה משתנה בהתאם לסוג. סוג I לרוב חולף מעצמו בתוך 2–3 שנים, בעוד שנוטים סוגים II ו-VI להיות כרוניים ועמידים לטיפול. הצורות של גיל הילדות עשויות להיכנס להפוגה עם הזמן, אך יתכנו חזרות. ניהול לטווח ארוך מצריך לרוב מעקב דרמטולוגי מתמשך וטיפול תומך.

סיכום

ליכן דבורז’י היא מחלת עור כרונית נדירה אך משמעותית עם וריאנטים קליניים רבים. יש להעלות חשד אבחוני גבוה, במיוחד בשלבים המוקדמים או במקרים אטיפיים. אין תרופה חד-משמעית, ו-PRP עלול להיות עמיד לטיפול: התגובה משתנה במידה ניכרת לפי תת-הסוג ובין אדם לאדם. הטיפול מכוון לשליטה בתסמינים ובדלקת, עם מעקב דרמטולוגי מתמשך כל עוד המחלה פעילה, וזיהוי מוקדם מסייע להתחיל את הטיפול הזה.

מודאגים ממצב עור כלשהו?
בדקו את העור שלכם עכשיו

לפניות בנושא זכויות יוצרים על תמונה בדף זה: mail@skinai.pro. אין לעשות שימוש חוזר בתמונות ללא רשות, אלא אם צוין בדף זה רישיון פתוח.

ד״ר מדלן סוואש, רופאת עור מוסמכת מטעם מועצת המומחים, בחלוק לבן

סקירה רפואית

Madeleine Sowash, MD, FAAD

רופאת עור מוסמכת מטעם מועצת המומחים · עמיתה של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה (FAAD)

נסקר בתאריך . הסקירה הרפואית מתייחסת לדיוק המידע בדף הזה. היא אינה מהווה גיבוי לשום תוצאה פרטנית, ואינה יוצרת יחסי רופא–מטופל.