קרטואקנתומה (ICD-10: D23) 🚨

קרטואקנתומה

קרטואקנתומה היא גידול עור מהיר גדילה, שאינו פיגמנטי, ובדרך כלל שפיר. לעיתים הוא דומה מאוד לסרטן תאי קשקש (squamous cell carcinoma) הן במראה הקליני והן במבחן ההיסטולוגי. למרות התכונות שיכולות להיראות כממאירות, קרטואקנתומה לעיתים קרובות נסוגה מעצמה תוך כמה חודשים מרגע הופעתה. הגידול מופיע בדרך כלל בבגרות, בעיקר אחרי גיל 35–40, והוא נפוץ יותר אצל גברים מאשר אצל נשים.

גורמים שמעלים את הסיכון

למרות שלא נמצא גורם חד-משמעי ליצירת קרטואקנתומה, יש כמה גורמים שמעלים את הסיכון להופעתה. בין הגורמים האלה ניתן למנות:

• חשיפה מוגזמת לשמש: חשיפה כרונית או חזקה לקרינת UV (טבעית או מלאכותית) היא גורם סיכון משמעותי, במיוחד אצל אנשים בעלי עור בהיר.
• קרינה מייננת: טיפולי קרינה קודמים או חשיפה סביבתית עלולים לגרום להיווצרות הגידול.
• חומרים כימיים מגרויים: מגע ממושך של העור עם חומרים מסרטנים או מגרויים עלול לתרום להיווצרות קרטואקנתומה.
• טראומה כרונית: גירוי מתמשך, פצעים או כוויות באותו אזור בעור יכולים להעלות את הסיכון לגידול.
• גופים זרים: קוצים, שבבים מתכתיים או חומרים זרים אחרים שנכנסים לעור עלולים לגרום לתגובה שמובילה לקרטואקנתומה.

אבחון

האבחון מבוסס על בדיקה קלינית יסודית, הכוללת בדיקה פיזית של הנגע ובדיקת דרמטוסקופיה. בגלל הדמיון הרב לסרטן תאי קשקש ולסרטן תאי בסיס, בדרך כלל מבצעים ביופסיה כדי לאשר את האבחנה ולשלול ממאירות. בדיקה היסטופתולוגית חיונית כדי להבדיל בין קרטואקנתומה לצורות יותר אגרסיביות של סרטן העור.

איך זה נראה?

קרטואקנתומה מופיעה בדרך כלל כנגע מוגבה, בצורת כיפה, עם מכתש מרכזי או ליבה מלאה בקרטין (חומר דמוי קרום קשה). פני השטח מסביב בדרך כלל חלקים וללא קווים טבעיים של העור. במקרים מסוימים, המרכז יכול להיות מדמם או מצופה קרום. בתחילה הגידול גדל במהירות במשך כמה שבועות, מגיע לגודל של 10–20 מ”מ, ואז הגדילה מתמתנת. נגעים גדולים מ-20 מ”מ עלולים לדמם או לכאוב בעקבות טראומה קלה.

גבולות הנגע בדרך כלל סימטריים וסדירים, אך לעיתים הם מטושטשים ולא ברורים עם אדמומיות מסביב. האזור המרכזי עשוי להיראות אפור בגלל הקרטיניזציה, וההיקף בדרך כלל ורוד, אדום או צהבהב. לא צומח שיער על פני הנגע. במישוש, הנגע מרגיש יציב אך ניתן להזיזו יחסית לרקמות העמוקות יותר. בנגעים קטנים בדרך כלל אין תסמינים סובייקטיביים, אך בגידולים גדולים יותר עלולה להיות רגישות או אי נוחות.

קרטואקנתומות מופיעות בעיקר באזורים החשופים לשמש, כמו הזרועות, הידיים, הפנים, הצוואר, הגב והרגליים התחתונות. פחות נפוץ למצוא אותן בחזה, בבטן או בירכיים.

מאפיינים בדרמטוסקופיה

בדיקת דרמטוסקופיה של קרטואקנתומה עשויה להראות את התכונות הבאות:

• צבע ורוד אחיד בהיקף: רקע ורוד אחיד סביב הנגע.
• אזור טבעתי לבן-אפורה: טבעת סביב הליבה המרכזית שמייצגת רקמת קרטין.
• פקק קרטיני מרכזי: סימן מובהק של קרטואקנתומה, המופיע כמסה צהובה או אפורה של קרטין במרכז.
• קרישי דם או נקודות דמומיות: נפוצים בנגעים גדולים או כאלה שנפגעו.
• דפוסי כלי דם סביבתיים: כלי דם בקווים ישרים, בצורת סיכה או מכוונים רדיאלית סביב הנגע.

אבחנות מבדלות

חשוב להבדיל בין קרטואקנתומה למספר מצבים עוריים אחרים, שחלקם ממאירים. בין אלה:

• קרן עור (cutaneous horn)
• דרמטופיברומה
• קומדון פתוח (ראש שחור)
• קרטוזיס סבוראית
• מחלת בואן (Bowen’s disease)
• סרטן תאי קשקש
• סרטן תאי בסיס
• מלנומה (במיוחד הצורות האמלנוטיות)

סיכונים ותחזית

למרות שקרטואקנתומה בדרך כלל שפירה ועלולה להיעלם מעצמה, היא מטופלת בדרך כלל כגידול שיכול להיות קשה להבדיל מסרטן תאי קשקש. הסיכון שהגידול יהפוך לממאיר נמוך יחסית, אך עולה במקרים של טראומה כרונית, כוויות או חשיפה לחומרים כימיים.

כמו כן, אנשים עם היסטוריה של קרטואקנתומה עלולים להיות בסיכון מוגבר לפתח סוגי סרטן עור אחרים באזורים אחרים בגוף. לכן חשוב לעקוב אחר מצב העור ולבצע בדיקות סדירות לזיהוי מוקדם של נגעים חדשים.

טיפול ואסטרטגיה קלינית

כשיש חשד או אבחנה של קרטואקנתומה, מומלץ להפנות את המטופל לדרמטולוג או אונקולוג. בגלל הדמיון לסרטנים פולשניים, חשוב לקבל אישור היסטולוגי. גם אם האבחנה היא שפירה, בדרך כלל מומלץ להסיר את הגידול בניתוח כדי למנוע גדילה, אי נוחות, דימום או שינוי לממאירות.

אם המטופל מסרב לניתוח, יש לבצע מעקב פעיל ודינמי, כולל תיעוד צילום של הנגע כדי לעקוב אחרי שינויים עדינים. המעקב חשוב במיוחד עבור גידולים שגודלם מעל 20 מ”מ או כאלה שמתחילים להראות תסמינים חדשים.

מומלץ לבצע בדיקות עור שגרתיות באביב ובסתיו, במיוחד לאנשים עם היסטוריה של סרטן עור או קרטואקנתומה. מיפוי מלא של העור מסייע במעקב ארוך טווח ומאפשר זיהוי מוקדם של שינויים חשודים במראה העור.

טיפול

הטיפול המומלץ הוא הסרה כירורגית עם שוליים של רקמה בריאה, כדי להבטיח הסרה מלאה ולהפחית את הסיכון להישנות. ההסרה צריכה להיות בעובי מלא כדי לתפוס את כל הנגע.

הסרה שטחית או טכניקות של הסרה חלקית אינן מומלצות, כי הן מעלות את הסיכון להישנות. גם שיטות כמו לייזר או קריודסטרוקציה אינן מומלצות לקרטואקנתומה, בגלל קושי בשליטה היסטולוגית ושיעור גבוה יותר של הישנות מקומית.

מניעה

האסטרטגיות למניעה נועדו להפחית את הסיכון להופעת קרטואקנתומה ולהגן על העור מפגיעות סביבתיות ופיזיות:

• הגבלת חשיפה לשמש והימנעות ממקורות UV מלאכותיים כמו מיטות שיזוף.
• שימוש בקרם הגנה רחב ספקטרום ולבישת בגדים מגן בזמן חשיפה לשמש.
• הימנעות מטראומה כרונית או גירוי מכני לעור.
• הימנעות מחשיפה מקצועית לקרינה מייננת או חומרים רעילים.
• שמירה על היגיינת העור ובדיקות סדירות לזיהוי שינויים.
• בדיקות דרמטולוגיות תקופתיות לזיהוי מוקדם של נגעים חשודים.

זיהוי מוקדם וטיפול בזמן חשובים מאוד כדי למנוע סיבוכים ולשפר את התוצאות אצל מטופלים עם קרטואקנתומה.