נווס כחול (ICD-10: D22) ⚠️

נבוס כחול

נבוס כחול (המוכר גם כנבוס כחול של Jadassohn–Tièche, נוירונבוס כחול או מלנוציטומה דרמלית) הוא גידול עור שפיר, שמתאפיין בעיקר בצבעו הכחול המובהק, שנע בין כחול בהיר לכחול כהה. בדרך כלל נבוס זה מופיע בגיל ההתבגרות, אך יכול להופיע בכל גיל, אפילו בלידה. הופעה של מספר נבוסים כחולים אצל אדם אחד היא נדירה. סטטיסטית, נבוסים כחולים נפוצים יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

גורמים שמעלים סיכון

הסיבה המדויקת להיווצרות נבוסים כחולים עדיין לא ברורה. עם זאת, זוהו כמה גורמים שעשויים להעלות את הסיכוי להופעתם או להתפתחותם:

• גורמים גנטיים: לעיתים יש קשר בין הופעת הנבוסים לרקע הגנטי של האדם, וייתכן שהיסטוריה משפחתית משחקת תפקיד.
• קרינת אולטרה סגולה: חשיפה לקרינת UV טבעית או מלאכותית יכולה להאיץ את התרבות תאי הנבוס (מלנוציטים של הנבוס) ולגרום לייצור יתר של מלנין, הפיגמנט שמעניק לנבוס את צבעו המיוחד.
• שינויים הורמונליים: שינויים ברמות ההורמונים, במיוחד הורמוני מין, הורמוני בלוטת התריס והורמוני האדרנל, יכולים לתרום להיווצרות נבוסים חדשים ולהתפתחות של קיימים.
• קרינה מיוננת, זיהומים ויראליים ופציעות פיזיות: גורמים סביבתיים ובריאותיים אלה עשויים גם הם לעורר הופעה או הגדלה של נבוסים כחולים.

אבחון

האבחון של נבוסים כחולים נעשה בדרך כלל באמצעות בדיקה קלינית, הכוללת בדיקה ויזואלית מדוקדקת של הנבוס ודרמטוסקופיה. במקרה של חשש לשינוי ממאיר, מבצעים ביופסיה להמשך בדיקה.

תסמינים

נבוס כחול נראה ככתם קטן או גוש מעט מורם על העור. לרוב הוא סימטרי, וצורתו משתנה מאובלית או עגולה ועד צורת שיפוד. מרקם פני השטח דומה לעור שמסביב – בדרך כלל חלק או מבריק, במיוחד בנבוסים קטנים. בנבוסים גדולים יותר, מעל 10 מ”מ בקוטר, פני השטח עשויים להיות מעט מחוספסים או גבשושיים.

קצוות הנבוס בדרך כלל מטושטשים ולא ברורים, אך חלקים. במקרים מסוימים, נבוסים כחולים גדולים עלולים להיות בעלי קצוות לא אחידים או משוננים, מה שעשוי להצביע על חשש לממאירות. צבע הנבוס נע בין כחול לכחול כהה, עם גוונים של אפור-כחול או כחול-חום, בהתאם לעומק הפיגמנט בעור. הצבע בדרך כלל דוהה מהמרכז כלפי הקצוות, ובנבוסים גדולים יותר ייתכן שיראו גוונים שונים או כתמים צבעוניים, מה שיוצר מראה רב-צבעוני.

בדרך כלל אין שיער בנבוסים כחולים, אך לפעמים עשוי לצמוח שיער כהה ועבה סביב קצוות נבוסים גדולים, בעיקר בצורות מולדות.

נבוסים כחולים בדרך כלל לא גדולים מ-10 מ”מ, והם גדלים לאט. נבוסים שגדולים מ-1 ס”מ הם נדירים ומכונים “נבוסי תאים כחולים”. במישוש, הם מרגישים כמו עור רגיל, אך לעיתים מעט מוצקים יותר, במיוחד אם הם בולטים מעל פני העור. לרוב אין תחושות סובייקטיביות כמו כאב או גירוד.

נבוסים אלה נפוצים בעיקר בגוף, בגפיים או בצוואר. הופעה בראש היא נדירה יחסית. המקומות השכיחים ביותר הם גב הידיים, כפות הרגליים, הקרקפת והישבן.

תיאור דרמטוסקופי

בבדיקת דרמטוסקופיה, נבוס כחול מציג בדרך כלל את המאפיינים הבאים:

• סימטריה: הנבוס שומר על מראה סימטרי.
• קצוות לא מוגדרים: הקצוות מטושטשים אך חלקים יחסית.
• מעבר צבע הדרגתי: עוצמת הצבע יורדת בהדרגה מהמרכז אל הקצוות.
• פיגמנטציה אחידה: הצבע אחיד בגווני אפור-כחול, בזכות נוכחות מלנוציטים בשכבות העליונות והתחתונות של הדרמיס.
• מאפיינים רב-צבעוניים: לעיתים, במקרים פחות שכיחים, נבוסים כחולים מציגים גוונים משתנים ונוכחות של כלי דם או נקודות בתוך הפיגמנטציה.

אבחנה מבדלת

חשוב להבדיל בין נבוסים כחולים לבין גידולים פיגמנטריים אחרים, כגון:

• היפרפיגמנטציה לאחר דלקת
• מלנוציטוזיס דרמלי מולד
• נבוסים פיגמנטריים שכיחים (פשוטים או פפילומטוטיים)
• המנגיומות
• נבוסי Spitz
• נבוסים דיספלסטיים
• מלנומה

סיכונים

ברוב המקרים, נבוסים כחולים הם שפירים ואינם מסכנים בטווח הקצר. עם זאת, בהשוואה לנבוסים פיגמנטריים רגילים, יש להם סיכון מעט גבוה יותר להפוך למלנומה. הסיכון הזה נמוך, אך חשוב לשים לב לשינויים במראה הנבוס או להופעת תחושות חדשות כמו גירוד או כאב – אלה יכולים להעיד על חשש לממאירות.

מלנומה שמתפתחת מתוך נבוס כחול היא נדירה.

נבוסים כחולים מולדים רבים או גדולים עלולים להיות קשורים למצבים גנטיים או תסמונות מסוימות, ולכן חשוב שאנשים כאלה יקבלו מעקב רפואי יסודי ומתמשך.

מה עושים?

אם נבוס כחול לא משתנה, לא נפגע ולא מלווה בתחושות חדשות, בדרך כלל מספיק לעקוב אחריו לבד. מומלץ לבדוק את הנבוס לפחות פעם בשנה, ולבקש עזרה בבדיקת אזורים שקשה לראות בעצמכם. אם הנבוס נפגע, נחשף לקרינה מופרזת או משתנה במראה או בתחושה, חשוב לפנות לרופא עור או אונקולוג.

הרופא יחליט אם יש צורך במעקב צמוד או בהסרה כירורגית. נבוסים שנפגעים שוב ושוב מחיכוך של בגדים, תכשיטים או עבודה צריכים להישקל להסרה.

תיעוד צילום של הנבוס יכול לעזור לזהות שינויים קטנים לאורך זמן. לאנשים עם מספר נבוסים כחולים מומלץ להכין מפה של הגידולים בעור – זה מקל על מעקב וזיהוי שינויים או נבוסים חדשים.

מומלץ לפנות לרופא עור או אונקולוג לפחות פעמיים בשנה (לרוב לפני ואחרי חודשי הקיץ) כדי לבדוק את מצב הנבוסים. מיפוי קבוע של גידולי העור מסייע במעקב אחר שינויים.

טיפול

הטיפול המומלץ בנבוסים כחולים הוא הסרה כירורגית, בדרך כלל באמצעות סכין ניתוח קלאסית, חשמלית או רדיו-כירורגית. לאחר ההסרה יש לבצע בדיקה היסטולוגית לאישור שהגידול שפיר.

טיפולים הרסניים כמו הסרה בלייזר או הקפאה אינם מומלצים בגלל סיכונים וסיבוכים אפשריים.

מניעה

כדי למנוע הופעת נבוסים ולצמצם סיכון לממאירות, חשוב לטפל בעור בזהירות:

• להגביל חשיפה לקרינת UV, כולל הימנעות ממיטות שיזוף וחשיפה מוגזמת לשמש.
• להשתמש בקרם הגנה ובביגוד מגן בשעות השיא של השמש.
• להימנע מפגיעות חוזרות בעור כתוצאה מחיכוך של בגדים, תכשיטים או גורמים חיצוניים אחרים.
• לצמצם חשיפה לקרינה מיוננת וסיכונים תעסוקתיים.
• לעקוב אחר נהלי בטיחות בטיפול בחומרים שעלולים לפגוע בעור.
• לשמור על היגיינה טובה ולהיות ערניים לכל שינוי במצב העור.

חשוב לבצע בדיקות שגרתיות לנבוסים כחולים, לפנות לייעוץ רפואי מיידי אם מתרחשים שינויים, ולהסיר גידולים חשודים כדי לשמור על בריאות העור ולמנוע סיבוכים.