כמעט אחד מכל עשרה מבוגרים בארה״ב מדווח שאובחן באקזמה כרונית בכפות הידיים

מחלות עור יכולות להשפיע על הרבה יותר ממראה העור. הן עלולות לגרום לאי־נוחות, להופיע ולהיעלם לאורך זמן או לעורר שאלות לגבי סיכונים בריאותיים אחרים. כמה מחקרים שפורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA Dermatology עסקו באקזמה כרונית של הידיים, בשני מצבים עוריים הקשורים לסרטן, בפרניו, בהידרדניטיס סופורטיבה ובכלים להערכת הסיכון למלנומה.

הנה מה שמצאו המחקרים, וגם מה אי אפשר להסיק מהם.

אקזמה כרונית של הידיים הייתה נפוצה בקרב המבוגרים שהשתתפו בסקר

אקזמה כרונית של הידיים היא דלקת בעור הידיים שנמשכת לפחות שלושה חודשים או חוזרת בהתלקחויות חוזרות. בסקר שנערך בקרב 10,636 מבוגרים בארה״ב, 1,019 אנשים, שהם 9.6%, סיפרו שאיש מקצוע בתחום הבריאות אבחן אצלם את המצב. (מקור: JAMA Dermatology, “Prevalence of Chronic Hand Eczema in Adults”)

גברים דיווחו על אבחנה כזו בשיעור גבוה יותר מנשים: 10.5% לעומת 8.7%. דיווחים על אבחנה היו נפוצים יותר גם בקרב מבוגרים מועסקים מאשר בקרב מבוגרים שאינם מועסקים, 10.3% לעומת 7.8%, ובקרב תושבי אזורים עירוניים לעומת תושבי אזורים כפריים, 10.4% לעומת 6.3%.

בקרב מבוגרים צעירים נרשמו שיעורים גבוהים במיוחד: יותר מ־13% מהמשתתפים בכל אחת מקבוצות הגיל 18 עד 29 ו־30 עד 39 דיווחו על אבחנה.

הסקר התבסס על כך שהמשתתפים זכרו ודיווחו על אבחנה שקיבלו מאיש מקצוע בתחום הבריאות. ייתכן שהוא לא כלל אנשים שסובלים מאקזמה בידיים אך לא אובחנו, והוא לא יכול היה להבחין באופן מלא בין הגורמים השונים לתסמינים שלהם.

מחקרים נוספים עשויים לעזור להבין כיצד חשיפה לגורמים במקום העבודה, מאפיינים דמוגרפיים וקשיים בקבלת אבחנה משפיעים על השאלה מי מפתחים אקזמה כרונית של הידיים או מאובחנים בה.

סרטן הופיע בשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים עם מורפיאה או טרשת מערכתית

מחקר אחר עקב אחר 6,181 אנשים עם מורפיאה, מצב שגורם להופעת אזורים של עור נוקשה, ואחר 8,133 אנשים עם טרשת מערכתית, מחלה שעלולה לגרום להתעבות העור וגם לפגוע באיברים פנימיים. (מקור: JAMA Dermatology, “Incidence of Cancer in Morphea and Systemic Sclerosis”)

במהלך תקופת המעקב אובחנו בסרטן 782 אנשים עם מורפיאה, שהם 12.65%. בקרב האנשים עם טרשת מערכתית אובחנו בסרטן 1,104 אנשים, שהם 13.57%.

בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, שיעור הסרטן הכולל היה גבוה בכ־24% בקבוצת המורפיאה וב־37% בקבוצת הטרשת המערכתית. הנתונים מתארים הבדלים בין קבוצות, ולא אומרים שכל אדם עם אחד מהמצבים האלה יחלה בסרטן.

סוגי סרטן שיוצרים גידולים מוצקים הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בשתי הקבוצות מאשר באוכלוסייה הכללית. סרטן הדם היה נפוץ באופן מובהק רק בקבוצת הטרשת המערכתית.

גם סוגי הסרטן הנפוצים ביותר היו שונים בין הקבוצות. בקבוצת המורפיאה היו נפוצים ביותר סרטן השד וסרטנים של מערכת הרבייה הנשית, ואילו בקבוצת הטרשת המערכתית היה סרטן הריאות הנפוץ ביותר.

הממצאים מצביעים על כך שייתכן שכדאי להביא בחשבון את הסיכון לסרטן אצל אנשים עם מורפיאה, אף שהמחלה משפיעה בעיקר על העור. עם זאת, המחקר בחן דפוסים לאורך זמן, ולכן אינו יכול להראות שאחד מהמצבים האלה גרם לסרטן. התוצאות לבדן אינן מצדיקות בדיקות סקר לסרטן בתדירות גבוהה מזו שנקבעה בהמלצות הקיימות.

דרוש מחקר נוסף כדי לברר אם יש אנשים שעשויים להפיק תועלת מגישה מותאמת יותר אישית לבדיקות סקר לסרטן ולמעקב.

לפרניו עשויים להיות גורמים שונים

פרניו, המוכר גם בשם צ׳ילבליינס (chilblains), הוא מצב דלקתי של העור שמופיע לרוב באזורים כמו אצבעות הידיים והרגליים לאחר חשיפה לתנאי קור ולחות. מכתב מחקר שפורסם ב־JAMA Dermatology בחן כיצד פרניו התבטא אצל מטופלים, אילו מצבים עשויים להיות קשורים אליו ומה היו תוצאות הטיפול. (מקור: JAMA Dermatology, “Clinical Characteristics, Etiologic Associations, and Treatment Outcomes of Pernio”)

פרניו חולף לעיתים קרובות מעצמו. עם זאת, שינויים דומים בעור יכולים להופיע לפעמים לצד מחלות אוטואימוניות, שבהן מערכת החיסון תוקפת בטעות את הגוף, או לצד מחלות אחרות המשפיעות על הגוף.

החוקרים בחנו הבדלים בתסמינים ובטיפול בין אנשים שאצלם עלה קשר אפשרי לגורמים שונים. המחקר מדגיש מדוע חשוב להבחין בין פרניו שלא נמצא לו גורם בסיסי לבין שינויים בעור הקשורים למצב אחר, במיוחד כשהנגעים חוזרים, אינם חולפים או נראים חריגים.

ההיסטוריה הרפואית, בדיקת העור ותסמינים נוספים יכולים לעזור לרופא או לרופאה להחליט אם יש צורך בבירור נוסף. מכיוון שהדיווח פורסם כמכתב מחקר והמידע הזמין על תוצאות הטיפול היה מוגבל, לא ניתן לקבוע על סמך הממצאים אילו טיפולים יעילים יותר מאחרים.

מועד הופעת התסמינים עשוי לעזור בדיון על טיפול בהידרדניטיס סופורטיבה

הידרדניטיס סופורטיבה (HS) היא מחלת עור דלקתית ממושכת שעלולה לגרום לגושים ולפצעים כואבים. חלק מהאנשים מקבלים טיפול ביולוגי: תרופות שפועלות על מרכיבים במערכת החיסון המעורבים בדלקת.

במחקר שבו השתתפו 107 אנשים שמצבם השתפר רק באופן חלקי עם טיפול ביולוגי ב־HS, החוקרים בדקו אם מועד הופעת התסמינים יכול לעזור בתכנון המשך הטיפול. (מקור: JAMA Dermatology, “End-of-Dose Effect as a Guide for Biologic Optimization in Hidradenitis Suppurativa”)

חלק מהמשתתפים הבחינו שהתסמינים מחמירים זמן קצר לפני המנה הבאה שנקבעה להם. החוקרים כינו זאת השפעת סוף המנה. הטיפול הביולוגי של מטופלים אלה הוגבר. מטופלים שלא דיווחו על דפוס כזה קיבלו תוספת של טיפול אנטיביוטי ממושך.

הגישה הזו הייתה קשורה לשיפור בכל שבעת המדדים הקליניים שהחוקרים בחרו מראש, כעבור 3 עד 5 חודשים. השיפור שדווח נשמר גם כעבור 6 עד 12 חודשים.

כשטיפול ביולוגי אינו עוזר במידה מספקת, מועד חזרת התסמינים עשוי להיות נקודה מועילה לשיחה עם הרופא או הרופאה. החמרה לפני המנה הבאה יכולה להעיד שהשפעת הטיפול הולכת ופוחתת, ואילו תסמינים שנמשכים לאורך כל התקופה בין המנות עשויים להוביל לדיון אחר.

עם זאת, המשתתפים קיבלו טיפול לפי דפוס התסמינים שלהם ולא בהקצאה אקראית. לכן המחקר אינו יכול להראות אם הגישה הזו יעילה יותר מדרכים אחרות להתאמת הטיפול. דרושים מחקרים מבוקרים נוספים. החלטות על שינוי טיפול או הוספת טיפול יש לקבל בשיחה עם רופא או רופאת עור.

מחשבוני סיכון למלנומה לא תמיד חזו את הסיכון במדויק

מלנומה היא סוג של סרטן עור. קיימים כלים שמעריכים את הסיכוי לחלות בה, אך הדיוק שלהם עשוי להשתנות בהתאם לאוכלוסייה שבה משתמשים בהם.

מחקר בדק שישה מודלים לחיזוי הסיכון למלנומה, באמצעות מידע של עד 43,235 משתתפים במחקר האוסטרלי Sax Institute 45 and Up Study. החוקרים בדקו באיזו מידה כל מודל הבחין בין אנשים שחלו בהמשך במלנומה לבין אלה שלא חלו. הם גם השוו בין הסיכון שחזו המודלים לבין מה שקרה בפועל. (מקור: JAMA Dermatology, “Evaluating the Performance of Melanoma Risk Prediction Models”)

הציונים של המודלים ליכולת להבחין בין שתי הקבוצות נעו בין 0.58 ל־0.70. בסולם הזה, ציון של 0.5 אינו טוב יותר מניחוש אקראי, ואילו 1.0 מייצג הבחנה מושלמת. רוב המודלים גם העריכו בחסר את הסיכון למלנומה באוכלוסייה שנבדקה.

הממצאים מראים מדוע חשוב לבדוק כלי להערכת סיכון בקבוצות שונות לפני שמסתמכים עליו בטיפול. מודל שפותח עבור אוכלוסייה אחת עשוי להיות פחות מדויק באוכלוסייה אחרת, בין היתר משום שהאנשים ושיעורי המלנומה הבסיסיים עשויים להיות שונים.

מודלים להערכת סיכון עדיין עשויים לסייע בשיחות על מניעה ומעקב, אך לדברי החוקרים ייתכן שיש צורך בבדיקות נוספות ובהתאמות לפני שאפשר יהיה להסתמך עליהם להערכת הסיכון האישי.

מתי כדאי לפנות לייעוץ רפואי?

כדאי לפנות לרופא או לרופאת עור בנוגע לפריחה או לשינוי אחר בעור שאינם חולפים, חוזרים או שקשה להסביר אותם. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי גם אם יש שומה או נגע שמשתנים או גדלים במהירות, דימום, כאב או סימנים אפשריים לזיהום, וכן בכל מקרה של חוסר ודאות לגבי שינוי בעור.

תמונות או רישום קצר של מועד הופעת השינוי הנראה לעין ושל האופן שבו הוא משתנה לאורך זמן יכולים לעזור לתעד אותו לקראת הביקור הרפואי. הם אינם יכולים לשמש לאבחון.

הכתבה נועדה למידע כללי ואינה מהווה ייעוץ רפואי. החלטות על בדיקות סקר וטיפול יש לקבל בשיחה עם רופא או רופאת עור.

מקורות

  1. Chovatiya R, Balu S, Bin Sawad A, et al. “Prevalence of Chronic Hand Eczema in Adults.” JAMA Dermatology. פורסם באינטרנט ב־11 בנובמבר 2026. doi:10.1001/jamadermatol.2026.4674.
  2. Muha J, Joly-Chevrier M, Nedjar H, et al. “Incidence of Cancer in Morphea and Systemic Sclerosis.” JAMA Dermatology. פורסם באינטרנט ב־11 בנובמבר 2026. doi:10.1001/jamadermatol.2026.4685.
  3. Martins K, Ristianto ZA, Manduca S, et al. “Clinical Characteristics, Etiologic Associations, and Treatment Outcomes of Pernio.” JAMA Dermatology. פורסם באינטרנט ב־11 בנובמבר 2026. doi:10.1001/jamadermatol.2026.4339.
  4. Lynch A, Archimbaud J, Lesort C, et al. “End-of-Dose Effect as a Guide for Biologic Optimization in Hidradenitis Suppurativa.” JAMA Dermatology. פורסם באינטרנט ב־4 בנובמבר 2026. doi:10.1001/jamadermatol.2026.4435.
  5. “Evaluating the Performance of Melanoma Risk Prediction Models.” JAMA Dermatology. פורסם באינטרנט ב־21 באוקטובר 2026. doi:10.1001/jamadermatol.2026.4097.
מודאגים ממצב עור?
בדקו את העור שלכם עכשיו →
חזרה