כיצד מיפוי ביטוי גנים עשוי לשפר את הטיפול במלנומה
אחרי אבחון של מלנומה, הרופאים נעזרים בשלב המחלה כדי להבין עד כמה היא חמורה ולתכנן את הטיפול. אבל שלב המחלה לא תמיד יכול לנבא אצל מי המלנומה תחזור או תתפשט.
בדיקה שנקראת פרופיל ביטוי גנים (GEP) עשויה לספק מידע נוסף על הסיכון הזה. הבדיקה בוחנת את רמת הפעילות של גנים מסוימים בגידול. החוקרים עדיין בודקים עד כמה התוצאות שלה מועילות בקבלת החלטות על הטיפול.
בריאיון ל-Dermatology Times סיפר Gaurav Singh, MD, כירורג מוהס ב-City of Hope Cancer Center בשיקגו, כיצד הוא משתמש בבדיקת GEP אצל חלק מהאנשים עם מלנומה של העור. דבריו מתארים את הגישה שלו בעבודתו הקלינית, ולא המלצה לכל מי שמתמודד עם מלנומה. (מקור: ריאיון ב-Dermatology Times)
למה שלב המלנומה לא מספר את כל הסיפור
רופאים משתמשים בדרך כלל בשיטת הדירוג של American Joint Committee on Cancer (AJCC) כדי לתאר את שלב המלנומה. השלב נקבע לפי גורמים כמו עובי הגידול, האם נוצר פצע בעור שמעליו והאם הסרטן הגיע לבלוטות לימפה סמוכות. בלוטות הלימפה הן מבנים קטנים שעוזרים לסנן נוזלים ולתמוך במערכת החיסון.
הפרטים האלה חשובים, אבל הם לא מביאים בחשבון את כל מה שעשוי להשפיע על התנהגות המלנומה. גם מיקום הגידול, קצב החלוקה של התאים שלו ומצב מערכת החיסון של האדם עשויים להיות חשובים.
למשל, אצל חלק מהאנשים עם מלנומה בשלב I, הסרטן חוזר או מתפשט גם אחרי הטיפול המקובל. לעומתם, אנשים אחרים עם מלנומה בשלב מתקדם יותר עשויים להצליח היטב אחרי ניתוח ואימונותרפיה, טיפול שעוזר למערכת החיסון להגיב לסרטן.
Singh תיאר את בדיקת GEP כדרך אפשרית לזהות גידולים שעלולים להתנהג בצורה אגרסיבית יותר מכפי ששלב המחלה לבדו מרמז. הבדיקה נועדה להוסיף מידע להערכה המקובלת, ולא להחליף אותה. (מקור: ריאיון ב-Dermatology Times)
איך אפשר להשתמש בבדיקת ביטוי גנים
Singh דיבר על בדיקה בשם DecisionDx-Melanoma, שבוחנת את הפעילות של 31 גנים בגידול מלנומה. הוא משתמש בה כדי לעזור להעריך את הסיכון אצל חלק מהאנשים עם מלנומה בשלב I או בשלב II.
אצל אדם עם מלנומה בשלב I, תוצאה שמצביעה על סיכון גבוה יותר עשויה להוביל לשיחה נוספת על בדיקות הדמיה או על ביופסיה של בלוטת הזקיף. בביופסיה הזאת בודקים את בלוטת הלימפה הראשונה, או את בלוטות הלימפה הראשונות, שאליהן הסרטן צפוי להתפשט. Singh אמר שהוא עשוי לשקול את האפשרויות האלה גם כשהמאפיינים הקליניים המקובלים לבדם לא היו מובילים אותו לעשות זאת.
במלנומה בשלב II, הוא תיאר כיצד הוא נעזר בתוצאות שמצביעות על סיכון גבוה יותר, ובהן תוצאות שמסווגות כ-Class 2A או Class 2B, כדי לקבל החלטות על בדיקות הדמיה נוספות ומעקב צמוד יותר. הוא עשוי לשקול זאת גם כאשר בביופסיה של בלוטת הזקיף לא נמצא סרטן בבלוטות שנבדקו. (מקור: ריאיון ב-Dermatology Times)
Singh התייחס למחקר שנעשה בשיתוף תוכנית Surveillance, Epidemiology, and End Results (SEER), שאוספת נתונים על מקרי סרטן ותוצאותיהם, וכן לממצאים ממחקר DECIDE, שעקב אחר משתתפים לאורך זמן. ממצאים אלה מצביעים על כך שמידע על הגנים של הגידול עשוי לעזור לזהות אנשים שאפשר לשקול עבורם מעקב צמוד יותר. (מקורות: מחקר בשיתוף SEER; מחקר DECIDE)
אין פירוש הדבר שהוכח כי הבדיקה עצמה משפרת את ההישרדות. תפקידה בטיפול עדיין נחקר, והיא לא אמורה להחליף את ההערכות הקליניות המקובלות או טיפול המבוסס על הנחיות רפואיות.
איך להבין את תוצאות הבדיקה
תוצאת בדיקת GEP היא רק חלק מהתמונה. החלטות על בדיקות הדמיה, ניתוח ומעקב תלויות גם במצב הבריאות הכללי, ביכולת לבצע פעולות יומיומיות, במצבים רפואיים נוספים ובהעדפות האישיות.
תוצאה שמצביעה על סיכון נמוך יותר עשויה להרגיע, גם אם היא לא משנה את תוכנית הטיפול. תוצאה שמצביעה על סיכון גבוה יותר לא אומרת שהמלנומה בוודאות תחזור או תתפשט. היא עשויה להוביל לשיחה על השאלה אם מעקב צמוד יותר יהיה מועיל.
Singh ציין גם שבדיקת GEP עשויה להיות פחות מועילה לחלק מהאנשים עם מלנומה בשלב III, כשכבר אושרה נוכחות סרטן בבלוטות הלימפה. הערך שלה תלוי בשאלה שהצוות המטפל מנסה לענות עליה. (מקור: ריאיון ב-Dermatology Times)
האם בדיקת דם יכולה לספק מידע נוסף?
תחום מחקר נוסף עוסק ב-DNA גידולי חופשי בדם, שנקרא גם ctDNA. אלה מקטעים קטנים של DNA מהגידול, שלעיתים אפשר למצוא בדם.
בדיקת GEP ובדיקת ctDNA מספקות סוגי מידע שונים. בדיקת GEP בוחנת מאפיינים של הגידול שעשויים להיות קשורים לסיכון עתידי. בדיקת ctDNA נחקרת כדרך אפשרית לחפש סימנים מולקולריים לסרטן לאורך זמן.
Singh אמר שהוא שוקל בדיקות ctDNA חוזרות עבור חלק מהאנשים שתוצאות ה-GEP שלהם מצביעות על סיכון גבוה יותר. בעבודתו, שינויים בתוצאות האלה עשויים לעזור בקבלת החלטות בהמשך לגבי בדיקות הדמיה. השימוש בבדיקת ctDNA במלנומה עדיין נמצא במחקר, והחוקרים ממשיכים לבדוק כיצד היא עשויה להשתלב במעקב. (מקור: ריאיון ב-Dermatology Times)
מתי כדאי לדבר עם רופא או רופאה
אם יש לכם מלנומה או שטופלתם בעבר במלנומה, תוכלו לשוחח עם הרופא או רופאת העור שלכם על כל שאלה בנוגע לבדיקות, לטיפול או למעקב. הם יוכלו לעזור לכם להבין מה עשויה לומר תוצאת הבדיקה, בהתחשב גם בשלב המחלה ובנסיבות האישיות שלכם.
פנו לייעוץ רפואי אם הבחנתם בשומה או בנגע עור חדש או משתנה, במיוחד אם הוא מדמם, כואב או גדל במהירות. רופא או רופאה יוכלו לבדוק את השינוי ולייעץ לכם מה לעשות בהמשך.
מאמר זה נועד למידע בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי.
מקורות
- Dermatology Times. ריאיון עם Gaurav Singh, MD, על בדיקת פרופיל ביטוי גנים במלנומה של העור.
- “31-gene expression profile testing in cutaneous melanoma and survival outcomes in a population-based analysis: A SEER collaboration.” JCO Precision Oncology, 7, e2300044. https://doi.org/10.1200/PO.23.00044
- “A prospective, multicenter analysis of recurrence-free survival after sentinel lymph node biopsy decisions influenced by the 31-GEP.” https://doi.org/10.1002/cam4.70839
- “The prognostic value of the 31-gene expression profile test in cutaneous melanoma: A systematic review and meta-analysis.” https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39518150/
- Bartlett, E. “Society of Surgical Oncology consensus statement: Assessing the evidence for and utility of gene expression profiling of primary cutaneous melanoma.” Annals of Surgical Oncology. https://doi.org/10.1245/s10434-024-16379-2
- “31-GEP (DecisionDx): A review of clinical utility and performance in a Mayo Clinic cohort.” https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39154363/