ליכן פלאנוס: דלקת עור כרונית ממקור לא ידוע

סקירה כללית

ליכן פלנוס (LP) הוא מצב דלקתי כרוני של העור והריריות, שמתאפיין בבליטות מגרדות, מרובות צלעות ושטוחות בראשן, בדרך כלל בצבע סגול או סגול-אדמדם. מדובר במחלה לא מדבקת שמקורה אינו ברור, והיא עלולה להשפיע על העור, הציפורניים, הקרקפת, הפה והאזור הגניטלי. ליכן פלאנוס יכול להופיע בכל גיל, אך נפוץ בעיקר אצל מבוגרים בגילאי 30 עד 60.

למרות שמדובר במחלה שפירה, היא עלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים בגלל הגירוד המתמשך, מעורבות רירית או נשירת שיער עם צלקות במקרים חמורים. ברוב המקרים, המחלה נחלפת מעצמה תוך חודשים עד כמה שנים, אך יתכנו התקפים חוזרים.

גורמים וגורמים מעוררי מחלה אפשריים

הסיבה המדויקת לליכן פלאנוס עדיין אינה ידועה. עם זאת, סבורים שמדובר בתגובה אוטואימונית מתווכת-תאים שבה תאי T ציטוטוקסיים תוקפים קרטינוציטים בשכבה הבסיסית. בין הגורמים שיכולים לעורר או להחמיר את המחלה נמנים:

  • נגיף הפטיטיס C (HCV): אסוציאציה אפידמיולוגית, חזקה ביותר במחלה אוראלית ואירוזיבית, ושעוצמתה משתנה מאוד בין אזורים — היא מתועדת היטב באוכלוסיות מסוימות וכמעט שאינה ניתנת לזיהוי באחרות;
  • מחלות אוטואימוניות אחרות: ליכן פלאנוס עלול להופיע יחד עם מחלות כמו ויטיליגו, אלופציה אראטה, דלקת בלוטת התריס;
  • טראומה מקומית: נגעים חדשים עשויים להופיע לאורך שריטה או צלקת (תופעת Koebner).

מצב נפרד, פריחה תרופתית ליכנואידית, נראה דומה ויש להבחין בינו לבין lichen planus אידיופתי. הוא דווח עם מספר תרופות — וביניהן תרופות להורדת לחץ דם, תרופות נגד מלריה ו-NSAIDs — אף שלגבי רובן הקשר מבוסס על דיווחי מקרה ולא על סיבתיות מבוססת. מה שמכוון אליו הוא התזמון: פריחה שהחלה לאחר התחלת תרופה, ושוככת לאחר הפסקתה. לכן סקירת תרופות היא חלק מהערכת lichen planus חדש, אך אין לקרוא את רשימת התרופות כרשימת גורמים.

ליכן פלאנוס בעור: איך זה נראה?

הצורה העורית של ליכן פלאנוס מתבטאת בדרך כלל ב:

  • פפולות מרובות, מצולעות ושטוחות בראשן בגודל 3–5 מ”מ, לעיתים בקבוצות סימטריות;
  • צבע: ורוד, אדום או סגול; לעיתים מבריק בגלל המשטח החלק;
  • פסי ויקאם (Wickham striae): קווים דקים, לבנים ומרשתים שנראים על פני הבליטות;
  • גרד: נע בין קל לחזק, ומחמיר לעיתים בחום או במצבי לחץ;
  • התפלגות: אתרים נפוצים הם פרקי הידיים, האמות, האזור המותני, הקרסוליים והשוקיים. הנגעים עלולים להתמזג לרבדים גדולים יותר או ליצור דפוסים קוויים בעקבות תופעת קובנר (הופעת פצעים באתרים של טראומה);
  • רבדים מעובים: מופיעים בעיקר באזור השוקיים או הקרסוליים, בצורות היפרטרופיות של המחלה.

בחלק מהמקרים, ההתפרצות הראשונית עלולה להיראות כמו אקזמה, פסוריאזיס או זיהומים פטרייתיים, ולכן חשוב לבצע בדיקה קלינית מדויקת.

מעורבות ריריות, ציפורניים, קרקפת ואזור גניטלי

ליכן פלאנוס בפה

בליכן פלאנוס בפה (OLP) מופיעים לרוב כתמים לבנים ברשת, המכונים פסי ויקאם. הנגעים נמצאים בדרך כלל ברירית הלחי, הלשון או החניכיים. בצורות האירוזיביות, עלולות להופיע כיבים, אדמומיות, צריבה וכאב, במיוחד בעת אכילת מאכלים חריפים או חומציים. ליכן פלאנוס בפה עלול להימשך שנים ויש לו סיכון קטן אך מוכר להתפתחות ממארת, הגבוה ביותר במחלה אירוזיבית ואטרופית. הדבר מחייב מעקב קליני סדיר, וביופסיה של כל כיב הנמשך, של כל אזור שהופך נוקשה או אינדורטיבי, ושל כל נגע חשוד חדש או משתנה. אין להשליך את אותו סיכון על ליכן פלאנוס בעור, שם הוא אינו חל.

ליכן פלאנוס בציפורניים

המחלה עלולה להשפיע על ציפורן אחת או יותר, ולהתבטא ב:

  • הידקקות ויצירת חריצים לאורך הציפורן;
  • סדקים ושברים בציפורן;
  • יצירת פטריגיום – הידבקות של קפל העור סביב הציפורן למיטת הציפורן, שגורמת לצלקות;
  • אובדן מלא של הציפורן במקרים מתקדמים ובלתי מטופלים.

ליכן פלאנוס בקרקפת (Lichen Planopilaris)

המעורבות בקרקפת מתבטאת בבליטות זעירות סביב זקיקי השיער, אדמומיות וקילוף. במקרים מתקדמים עלולה להתפתח נשירת שיער עם צלקות, שגורמת לאובדן שיער קבוע. טיפול מוקדם חשוב לשמירה על זקיקי השיער.

ליכן פלאנוס באזור הגניטלי

בליכן פלאנוס באזור המין מופיעים לרוב נגעים אדומים, אירוזיביים או אטרופיים, בצורת רבדים או פפולות, שעלולים לגרום לצריבה או לגרד. המחלה מופיעה אצל שני המינים ועלולה להיראות כמו זיהומים או מחלות עור אחרות.

אבחון

האבחנה של ליכן פלאנוס מתבססת בעיקר על בדיקה קלינית ומראה אופייני. במקרים לא טיפוסיים או כשמעורבות הריריות או הציפורניים בולטת, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות:

  • בדיקת KOH: לשלול זיהום פטרייתי;
  • ביופסיה: לאישור האבחנה. בבדיקה ההיסטולוגית נראה עיבוי בשכבת הגרנולוזה, אקנתוזיס בצורת שיניים מסוריות, נזק לשכבת הבסיס, ודלקת לימפוציטית בצורת רצועה באזור המפגש בין הדרמיס לאפידרמיס;
  • בדיקת הפטיטיס C: נשקלת בהתאם לההיסטוריה הקלינית, גורמי הסיכון של המטופל וההנחיות המקומיות, וביתר קלות במחלה אוראלית או אירוזיבית. אין זו בדיקה שכל מטופל עם ליכן פלאנוס זקוק לה;
  • בדיקת היסטוריה של אלרגיות או תרופות: במקרה של חשד לתגובות ליכנואידיות כתוצאה מתרופות.

אבחנות מבדלות

מחלות שיכולות להידמות לליכן פלאנוס כוללות:

  • פסוריאזיס: רבדים עבים יותר, קשקשים כסופים, ושקעים אופייניים בציפורניים;
  • פיטיריאזיס רוזאה: כתם ראשוני, דפוס “עץ חג המולד”, ומהלך מוגבל;
  • אקזמה או דרמטיטיס אטופית: יותר נוזלת, עם שלפוחיות וגרד עז;
  • זאבת עורית: רגישות לאור, צלקות אטרופיות ונוגדנים ANA חיוביים;
  • תגובות ליכנואידיות הנגרמות מתרופות;
  • טינאה קורפוריס או ורסיקלור: מאובחנות בבדיקת KOH במיקרוסקופ.

טיפול

אין ריפוי מוחלט לליכן פלאנוס, אך ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה תוך חודשים עד שנים אחדות. הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים ומניעת סיבוכים, בעיקר כשמעורבות הריריות, הקרקפת או הציפורניים בולטת.

טיפול תסמיני ותרופתי:

  • קורטיקוסטרואידים מקומיים: הטיפול הראשון במקרים של ליכן פלאנוס בעור ובריריות;
  • מעכבי קלצינורין מקומיים: טקרולימוס או פימקרולימוס לאזורים רגישים כמו הפנים והאזור הגניטלי;
  • אנטיהיסטמינים דרך הפה: להקלה על הגרד;
  • פוטותרפיה: טיפול באור UVB צר-טווח לליכן פלאנוס עורי מפושט;
  • טיפול סיסטמי: מיועד למחלה חמורה, מפושטת, מצלקת או עמידה לטיפול מקומי — ולא כתחליף לו. קורטיקוסטרואידים דרך הפה ניתנים בקורסים קצרים כדי להרגיע התלקחות חריפה; אציטרטין, מתוטרקסאט וציקלוספורין הם אפשרויות לשליטה ארוכת טווח; ביולוגיים שימשו במחלה עמידה, כאשר הראיות מוגבלות והאישור משתנה בין מדינות. כל טיפול כזה מחייב דרישות ניטור משלו.

פצעים בפה ובאזור הגניטלי:

מחלה מוקוזלית מטופלת באופן שונה ממחלת עור, ובתכשירים המיועדים לאתר ולא בקרמים המיועדים לעור.

  • מחלה אוראלית: קורטיקוסטרואידים מקומיים כמי פה, ג’ל או משחה שיישארו במגע עם הרירית, או מעכב קלצינורין כאשר סטרואידים אינם מספיקים. היגיינה אוראלית טובה וטיפול דנטלי חשובים, וקנדידיאזיס היא סיבוך שכיח של שימוש בקורטיקוסטרואידים מקומיים בפה;
  • מחלה גניטלית: מצריכה הערכה בפני עצמה, שכן מחלה גניטלית ארוזיבית עלולה להצטלק ולגרום להידבקויות אם היא נותרת ללא טיפול. היא מנוהלת בדרך כלל במשותף עם גינקולוג או אורולוג, ומטרת הטיפול היא למנוע הצטלקות לא פחות מאשר להקל על התסמינים;
  • הימנעות מגירויים כגון מאכלים חריפים, אלכוהול וטבק.

מניעה והנחיות למטופלים

  • הימנעו מטראומה מכנית, גירודים או שפשופים באזורים הפגועים;
  • שמרו על לחות העור באמצעות קרמים מתאימים לתמיכה במחסום העורי;
  • נסו לזהות ולהפחית חשיפה לגורמים מעוררי מחלה כמו תרופות או אלרגנים;
  • הפחיתו לחץ נפשי ככל שניתן, באמצעות תמיכה התנהגותית או פסיכולוגית;
  • חולי ליכן פלאנוס בפה צריכים להימנע מעישון, אלכוהול ומאכלים חריפים;
  • מעקב סדיר חשוב במיוחד במקרים של ליכן פלאנוס רירי, בשל הסיכון הקטן לסרטן (במיוחד בליכן פלאנוס אירוזיבי בפה).

לסיכום

ליכן פלאנוס הוא מצב דלקתי כרוני ומורכב, שיכול להשפיע על העור, הריריות, הציפורניים והקרקפת. למרות שאינו מסכן חיים, התסמינים וההשלכות האסתטיות עלולים לגרום למתח רב. אבחון מוקדם, טיפול מותאם וניהול נכון של התסמינים משפרים את איכות החיים.

רוב המקרים עוברים עם הזמן, אך ישנם סוגים—במיוחד בצורות הריריות והקרקפת—שדורשים מעקב ארוך טווח וטיפול אצל מומחים.

תמונה: Alrefaie Y, et al. Cureus 2023 (doi:10.7759/cureus.49823), CC BY 3.0.

מודאגים ממצב עור כלשהו?
בדקו את העור שלכם עכשיו

לפניות בנושא זכויות יוצרים על תמונה בדף זה: mail@skinai.pro. אין לעשות שימוש חוזר בתמונות ללא רשות, אלא אם צוין בדף זה רישיון פתוח.

ד״ר מדלן סוואש, רופאת עור מוסמכת מטעם מועצת המומחים, בחלוק לבן

סקירה רפואית

Madeleine Sowash, MD, FAAD

רופאת עור מוסמכת מטעם מועצת המומחים · עמיתה של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה (FAAD)

נסקר בתאריך . הסקירה הרפואית מתייחסת לדיוק המידע בדף הזה. היא אינה מהווה גיבוי לשום תוצאה פרטנית, ואינה יוצרת יחסי רופא–מטופל.