קרטוזיס אקטיני (ICD-10: L57) ⚠️

קרטוזיס אקטיני (AK, קרטוזיס סולארי)

קרטוזיס אקטיני (המכונה גם קרטוזיס סולארי) הוא נגע עור טרום-ממאיר שמופיע ככתם מחוספס ואדמומי עם שכבת קרטין. מצב זה נפוץ בעיקר אצל אנשים מעל גיל 40, במיוחד באזורים בעור שנחשפים לעיתים קרובות לקרינת UV מהשמש. קרטוזיס אקטיני נחשב למצב טרום-סרטן, כי הוא עלול להתפתח לסרטן תאי קשקש של העור. שכיחות התופעה עולה עם הגיל, והיא מתאפיינת בהופעה של מספר נגעים שיכולים להיווצר לאורך זמן. גם גברים וגם נשים מושפעים באופן שווה מהמצב.

גורמים שמגבירים סיכון

למרות שהגורם המדויק לקרטוזיס אקטיני אינו ברור לחלוטין, ידועים כמה גורמים שמעלים את הסיכון להתפתחותו. רובם קשורים להשפעות סביבתיות וגנטיות שמגבירות את הרגישות של העור לפגיעה וליצירת הנגעים:

• שינויים בעור עם הגיל: ככל שמתבגרים, העור עובר שינויים ברמת התאים ובתפקוד שלהם, מה שגורם להזדקנות תאי הקרטינוציטים באפידרמיס ולירידה בתפקוד התאי.
• חשיפה מופרזת לקרינת UV: חשיפה ממושכת וחוזרת לקרינת UV, בין אם מהשמש ובין אם ממקורות מלאכותיים כמו מיטות שיזוף, היא הגורם העיקרי לקרטוזיס אקטיני. הנזק מצטבר עם הזמן ומעלה את הסיכון לנגעים בעור.
• גורמים גנטיים: ייתכן שקיימת נטייה גנטית לפתח קרטוזיס אקטיני, וכמה אנשים רגישים יותר בגלל סוג העור שלהם או היסטוריה משפחתית.
• קרינה מייננת: חשיפה לקרינה מייננת, בין אם בעבודה ובין אם בטיפול רפואי, עלולה לגרום להופעת קרטוזיס אקטיני במקרים מסוימים.
• חשיפה לחומרים כימיים ופגיעות עור כרוניות: חשיפה חוזרת לחומרים כימיים מסוימים או פגיעות פיזיות בעור עלולות גם הן לגרום להיווצרות הנגעים.

אבחון

האבחון של קרטוזיס אקטיני מתבצע באמצעות בדיקה קלינית שכוללת הסתכלות על הנגעים וניתוח דרמטוסקופי (בדיקה עם מכשיר מיוחד להערכת מאפייני הנגעים בעור). אם יש חשד שהנגע עלול להיות ממאיר או חריג, מבצעים ביופסיה להערכה מעמיקה יותר.

תסמינים

בבדיקה ויזואלית, קרטוזיס אקטיני מופיע כנגעים בודדים או מרובים, שטוחים או מורמים, עם משטח מחוספס ויבש. הכתמים בדרך כלל מכוסים בקרום ויכולים להראות סימני שחיקה או דימום. הנגעים לרוב אינם סימטריים, עם גבולות לא ברורים ולא אחידים. צבעם משתנה – מעור, דרך אפור, חום-אפור ועד ורוד. לעיתים יש אדמומיות סביב הנגע, שהיא תופעה שכיחה.

גודל הנגעים נע בין 5 ל-20 מ”מ, ונגעים מקובצים עלולים לכסות שטח של 3-4 ס”מ ואף יותר. גובהם מעל פני העור בדרך כלל לא עולה על 5-7 מ”מ. הנגעים בדרך כלל לא משפיעים על צמיחת השיער, ולעיתים הם עלולים לגרום לגרד או אי נוחות, אך התחושות הסובייקטיביות בדרך כלל קלות.

קרטוזיס אקטיני מופיע בעיקר באזורים החשופים לשמש, כמו הפנים, האוזניים, הקרקפת, הצוואר, הגפיים העליונות (בעיקר באזור הכתפיים והפרק כף היד) והחזה. פחות נפוץ למצוא אותם בכפות הידיים והרגליים.

תיאור דרמטוסקופי

בדיקת דרמטוסקופיה של קרטוזיס אקטיני מראה כמה תכונות אופייניות שיכולות לסייע באבחון:

• אדמומיות: נוכחות אדמומיות או סומק סביב הנגעים היא תכונה שכיחה.
• רשת אדומה מדומה: מבנה רשתית שנוצר על ידי כלי דם מתחת לפני העור.
• קשקשים קרטיניים שטחיים: נוכחות של עור יבש וקשקשי על פני הנגע.
• הילה לבנה סביב זקיקי שיער: טבעת לבנה של רקמה סביב זקיקי השיער בתוך הנגע.
• פקקי קרטין צהבהבים: גושים או פקקים קרטיניים שנראים בזקיקים מורחבים.
• מבנים כלי דם: הנגע מכיל לעיתים מבנים כלי דם מפותלים וקווים, שמצביעים על יצירת כלי דם.
• נקודות וורידים חומים כהים: בנגעים פיגמנטיים של קרטוזיס אקטיני, ניתן לראות תחת דרמטוסקופיה נקודות, וורידים וגלובולות חומים כהים.

אבחנה מבדלת

חשוב להבדיל בין קרטוזיס אקטיני לנגעים ומצבים עוריים אחרים, ביניהם:

• פסוריאזיס, אקזמה ודלקת עור
• קרטוזיס סבוראי
• לנטיגו
• היפרפיגמנטציה לאחר דלקת
• מלנוזיס
• נבוס דיספלסטי
• מחלת בואן
• לנטיגו מליגנה מלנומה
• קרצינומה של תאי בסיס
• קרצינומה של תאי קשקש
• מלנומה

סיכונים

קרטוזיס אקטיני נחשב למצב טרום-ממאיר, עם סיכון משמעותי להתפתחות לסרטן. הסיכון להפוך לקרצינומה של תאי קשקש (SCC) מוערך בכ-1-10%. קרטוזיס אקטיני עלול להתקדם לסרטן תאי קשקש פולשני; מחלת בואן היא צורה של SCC in situ והיא ישות נפרדת אך קשורה. בגלל ההשפעה המצטברת של קרינת ה-UV, נגעי קרטוזיס אקטיני יכולים להתרבות ולהתפשט עם הזמן, מה שמעלה עוד יותר את הסיכון לממאירות.

מטופלים עם מספר רב של נגעים סובלים מנזק מצטבר משמעותי מקרינת UV, ולכן חשוב לעקוב אחר מצב העור באופן קבוע, שכן עלולים להתפתח גם סוגי סרטן עור אחרים הקשורים לקרינה באותם אזורים חשופים.

מה עושים?

אם אין גורמים חיצוניים שמשנים את מראה הנגעים או תסמינים חדשים כמו כאב או נפיחות, בדרך כלל מספיק לעקוב לבד. מומלץ לבדוק את הנגעים לפחות פעם בשנה, במיוחד באזורים שקשה לראות. אם הנגע נפגע מכנית, נחשף לקרינת UV או שמתרחשים שינויים, יש לפנות לייעוץ אצל רופא עור או אונקולוג.

הרופא יחליט אם יש צורך במעקב צמוד יותר או בהסרת הנגעים. נגעי קרטוזיס אקטיני שנחשפים לפגיעות חוזרות, למשל מחיכוך עם בגדים, תכשיטים או פעילות מקצועית, צריכים להיבדק על ידי רופא עור. מומלץ גם לתעד שינויים בתמונות לצורך מעקב דינמי.

מטופלים עם מספר רב של נגעים צריכים להיבדק על ידי רופא עור או אונקולוג באביב ובסתיו (לפני ואחרי תקופות של חשיפה לשמש). יצירת מפת נגעים בעור יכולה לסייע במעקב שוטף ובזיהוי נגעים חדשים או משתנים.

טיפול

טיפול בקרטוזיס אקטיני הכרחי בגלל הסיכון להתפתחות לממאירות. בדרך כלל יש לטפל בנגעים ישירות, כי הם עלולים להישאר או לחזור אם לא מטפלים בהם. טיפולים סימפטומטיים יכולים לכלול:

• הגנה מפני שמש: בראש ובראשונה, חשוב להגן על העור מקרינת UV. לבישת בגדים מגן, כובעים, הגבלת החשיפה לשמש ושימוש בקרמים עם מסנן יכולים לעזור להאט את התקדמות קרטוזיס אקטיני ולמנוע התפתחות סרטן.
• הסרה מקומית: הסרת הפלאקים הקרטיניים אפשרית בשיטות שונות, כמו טיפול בלייזר, הקפאה בנייטרוגן נוזלי (קריודסטרוקציה) ודיוטרמוקואגולציה.
• כריתה כירורגית: במקרים נדירים משתמשים בכריתה כירורגית להסרת קרטומות גדולות או בעייתיות. עם זאת, שיטה זו פחות נפוצה בגלל מספר הנגעים הגבוה והשלכות קוסמטיות אפשריות.

ניתן גם להשתמש בתרופות מקומיות לטיפול, ביניהן:

• 5-פלואורואורציל + חומצה סליצילית
• אימיקוויד (Imiquimod)

חשוב שהטיפולים יינתנו תחת פיקוח רפואי, שכן קיימים תופעות לוואי וסיכון להישנות.

מניעה

כדי למנוע קרטוזיס אקטיני ואת הסיכון לממאירות, חשוב לנהל נכון את החשיפה לשמש ולשמור על בריאות העור:

• הגבלת קרינת UV, כולל הימנעות ממיטות שיזוף וחשיפה מופרזת לשמש.
• שימוש בקרמים מגן בזמן חשיפה פעילה לשמש.
• הימנעות מפגיעות עור כרוניות שעשויות להעלות את הסיכון לגירוי וליצירת נגעים.
• הגבלה או הימנעות מחשיפה לקרינה מייננת וסיכונים מקצועיים.
• שמירה על אמצעי זהירות בטיפול בחומרים שעלולים לפגוע בעור.
• שמירה על היגיינה אישית טובה ופעילות מונעת למעקב אחר מצב העור.

בדיקה שוטפת של העור לזיהוי קרטוזיס אקטיני, פנייה מהירה לייעוץ רפואי במקרה של שינויים והסרת נגעים מסוכנים הם צעדים חשובים לשמירה על בריאות העור ומניעת סיבוכים.