קרטוזיס אקטיני (ICD-10: L57) ⚠️

קרטוזיס אקטיני (AK, קרטוזיס סולארי)

קרטוזיס אקטיני (המכונה גם קרטוזיס סולארי) הוא נגע עור טרום-ממאיר שמופיע ככתם מחוספס ואדמומי עם שכבת קרטין. מצב זה נפוץ בעיקר אצל אנשים מעל גיל 40, במיוחד באזורים בעור שנחשפים לעיתים קרובות לקרינת UV מהשמש. קרטוזיס אקטיני נחשב למצב טרום-סרטן, כי הוא עלול להתפתח לסרטן תאי קשקש של העור. שכיחות התופעה עולה עם הגיל, והיא מתאפיינת בהופעה של מספר נגעים שיכולים להיווצר לאורך זמן. גם גברים וגם נשים מושפעים באופן שווה מהמצב.

גורמים שמגבירים סיכון

למרות שהגורם המדויק לקרטוזיס אקטיני אינו ברור לחלוטין, ידועים כמה גורמים שמעלים את הסיכון להתפתחותו. רובם קשורים להשפעות סביבתיות וגנטיות שמגבירות את הרגישות של העור לפגיעה וליצירת הנגעים:

• שינויים בעור עם הגיל: ככל שמתבגרים, העור עובר שינויים ברמת התאים ובתפקוד שלהם, מה שגורם להזדקנות תאי הקרטינוציטים באפידרמיס ולירידה בתפקוד התאי.
• חשיפה מופרזת לקרינת UV: חשיפה ממושכת וחוזרת לקרינת UV, בין אם מהשמש ובין אם ממקורות מלאכותיים כמו מיטות שיזוף, היא הגורם העיקרי לקרטוזיס אקטיני. הנזק מצטבר עם הזמן ומעלה את הסיכון לנגעים בעור.
• גורמים גנטיים: ייתכן שקיימת נטייה גנטית לפתח קרטוזיס אקטיני, וכמה אנשים רגישים יותר בגלל סוג העור שלהם או היסטוריה משפחתית.
• קרינה מייננת: חשיפה לקרינה מייננת, בין אם בעבודה ובין אם בטיפול רפואי, עלולה לגרום להופעת קרטוזיס אקטיני במקרים מסוימים.
• חשיפה לחומרים כימיים ופגיעות עור כרוניות: חשיפה לארסן או לקרינה מייננת קשורה גם היא לנגעים קרטוטיים מסוג זה, אף כי אור אולטרה-סגול הוא ללא ספק הגורם השכיח לקרטוזיס אקטיני.

אבחון

האבחון של קרטוזיס אקטיני מתבצע באמצעות בדיקה קלינית שכוללת הסתכלות על הנגעים וניתוח דרמטוסקופי (בדיקה עם מכשיר מיוחד להערכת מאפייני הנגעים בעור). ביופסיה נשקלת כאשר הנגע עבה, נוקשה, כיבי, מדמם, גדל במהירות או כואב, או חשוד אחרת לקרצינומה של תאי קשקש. אם יש חשד שהנגע עלול להיות ממאיר או חריג, מבצעים ביופסיה להערכה מעמיקה יותר.

תסמינים

בבדיקה ויזואלית, קרטוזיס אקטיני מופיע כנגעים בודדים או מרובים, שטוחים או מורמים, עם משטח מחוספס ויבש. הכתמים בדרך כלל מכוסים בקרום ויכולים להראות סימני שחיקה או דימום. הנגעים לרוב אינם סימטריים, עם גבולות לא ברורים ולא אחידים. צבעם משתנה – מעור, דרך אפור, חום-אפור ועד ורוד. לעיתים יש אדמומיות סביב הנגע, שהיא תופעה שכיחה.

גודל הנגעים נע בין 5 ל-20 מ”מ, ונגעים מקובצים עלולים לכסות שטח של 3-4 ס”מ ואף יותר. גובהם מעל פני העור בדרך כלל לא עולה על 5-7 מ”מ. הנגעים בדרך כלל לא משפיעים על צמיחת השיער, ולעיתים הם עלולים לגרום לגרד או אי נוחות, אך התחושות הסובייקטיביות בדרך כלל קלות.

קרטוזיס אקטיני מופיע בעיקר באזורים החשופים לשמש, כמו הפנים, האוזניים, הקרקפת, הצוואר, הגפיים העליונות (בעיקר באזור הכתפיים והפרק כף היד) והחזה. פחות נפוץ למצוא אותם בכפות הידיים והרגליים.

תיאור דרמטוסקופי

בדיקת דרמטוסקופיה של קרטוזיס אקטיני מראה כמה תכונות אופייניות שיכולות לסייע באבחון:

• אדמומיות: נוכחות אדמומיות או סומק סביב הנגעים היא תכונה שכיחה.
• רשת אדומה מדומה: מבנה רשתית שנוצר על ידי כלי דם מתחת לפני העור.
• קשקשים קרטיניים שטחיים: נוכחות של עור יבש וקשקשי על פני הנגע.
• הילה לבנה סביב זקיקי שיער: טבעת לבנה של רקמה סביב זקיקי השיער בתוך הנגע.
• פקקי קרטין צהבהבים: גושים או פקקים קרטיניים שנראים בזקיקים מורחבים.
• מבנים כלי דם: הנגע מכיל לעיתים מבנים כלי דם מפותלים וקווים, שמצביעים על יצירת כלי דם.
• נקודות וורידים חומים כהים: בנגעים פיגמנטיים של קרטוזיס אקטיני, ניתן לראות תחת דרמטוסקופיה נקודות, וורידים וגלובולות חומים כהים.

אבחנה מבדלת

חשוב להבדיל בין קרטוזיס אקטיני לנגעים ומצבים עוריים אחרים, ביניהם:

• פסוריאזיס, אקזמה ודלקת עור
• קרטוזיס סבוראי
• לנטיגו
• היפרפיגמנטציה לאחר דלקת
• מלנוזיס
• נבוס דיספלסטי
• מחלת בואן
• לנטיגו מליגנה מלנומה
• קרצינומה של תאי בסיס
• קרצינומה של תאי קשקש
• מלנומה

סיכונים

קרטוזיס אקטיני הוא נגע קרטינוציטי שנגרם מנזק של קרינה אולטרה-סגולה, עם פוטנציאל להתקדם לקרצינומה של תאי קשקש עורית. רוב הנגעים הבודדים אינם מתקדמים, והסיכון משתנה בהתאם לנגע ולמטופל — הוא גבוה יותר אצל אנשים עם נזק שמש נרחב או עם דיכוי חיסוני. קרטוזיס אקטיני עלול להתקדם לסרטן תאי קשקש פולשני; מחלת בואן היא צורה של SCC in situ והיא ישות נפרדת אך קשורה. בגלל ההשפעה המצטברת של קרינת ה-UV, נגעי קרטוזיס אקטיני יכולים להתרבות ולהתפשט עם הזמן, מה שמעלה עוד יותר את הסיכון לממאירות.

מטופלים עם מספר רב של נגעים סובלים מנזק מצטבר משמעותי מקרינת UV, ולכן חשוב לעקוב אחר מצב העור באופן קבוע, שכן עלולים להתפתח גם סוגי סרטן עור אחרים הקשורים לקרינה באותם אזורים חשופים.

מה עושים?

מעקב עצמי משלים את הטיפול הקליני ואינו מחליף אותו: קרטוזיס אקטיני עשוי להזדקק להערכה ולטיפול גם כשהוא אינו משתנה ואינו כואב, משום שהוא עלול להתקדם לקרצינומה של תאי קשקש. מומלץ לבדוק את הנגעים לפחות פעם בשנה, במיוחד באזורים שקשה לראות. אם הנגע נפגע מכנית, נחשף לקרינת UV או שמתרחשים שינויים, יש לפנות לייעוץ אצל רופא עור.

הרופא יחליט אם יש צורך במעקב צמוד יותר או בהסרת הנגעים. נגעי קרטוזיס אקטיני שנחשפים לפגיעות חוזרות, למשל מחיכוך עם בגדים, תכשיטים או פעילות מקצועית, צריכים להיבדק על ידי רופא עור. מומלץ גם לתעד שינויים בתמונות לצורך מעקב דינמי.

אצל מי שיש לו מספר רב של קרטוזות אקטיניות, כריתת נגעים בודדים אינה מביאה לריפוי: נגעים חדשים מופיעים, והמעקב הדרמטולוגי נועד לזהות סימנים לקרצינומה של תאי קשקש. תדירות המעקב תלויה בהיקף הנזק השמשי ובאם המערכת החיסונית מדוכאת. יצירת מפת נגעים בעור יכולה לסייע במעקב שוטף ובזיהוי נגעים חדשים או משתנים.

טיפול

טיפול בקרטוזיס אקטיני הכרחי בגלל הסיכון להתפתחות לממאירות. בדרך כלל יש לטפל בנגעים ישירות, כי הם עלולים להישאר או לחזור אם לא מטפלים בהם. טיפולים סימפטומטיים יכולים לכלול:

• הגנה מפני שמש: הגנה מפני שמש היא חלק מרכזי מהטיפול, ולא תוספת אליו: חשיפה מתמשכת לאולטרה-סגול גורמת להופעת קרטוזות אקטיניות חדשות ומעלה את הסיכון לסרטן עור בכלל. שימוש קבוע בקרם הגנה רחב-טווח, ביגוד מגן, כובעים והגבלת החשיפה כולם חשובים, והם חשובים אחרי הטיפול לא פחות מאשר לפניו.
• הסרה מקומית: הסרת הפלאקים הקרטיניים אפשרית בשיטות שונות, כמו טיפול בלייזר, הקפאה בנייטרוגן נוזלי (קריודסטרוקציה) ודיוטרמוקואגולציה.
• כריתה כירורגית: במקרים נדירים משתמשים בכריתה כירורגית להסרת קרטומות אקטיניות גדולות או בעייתיות. עם זאת, שיטה זו פחות נפוצה בגלל מספר הנגעים הגבוה והשלכות קוסמטיות אפשריות.

כאשר הנגעים מרובים או שהעור שסביבם ניזוק מפיזור מאור השמש — field cancerisation — הטיפול מכוון לכל האזור ולא לנגעים בודדים. בחירת התרופה תלויה במטופל ובהערכת הקלינאי, והזמינות משתנה בין מדינות. האפשרויות כוללות:

• 5-פלואורואורציל, לבד או עם חומצה סליצילית
• אימיקוויד (Imiquimod), טיפול פוטודינמי, ג’ל דיקלופנק או טירבניבולין

חשוב שהטיפולים יינתנו תחת פיקוח רפואי, שכן קיימים תופעות לוואי וסיכון להישנות.

מניעה

כדי למנוע קרטוזיס אקטיני ואת הסיכון לממאירות, חשוב לנהל נכון את החשיפה לשמש ולשמור על בריאות העור:

• הגבלת קרינת UV, כולל הימנעות ממיטות שיזוף וחשיפה מופרזת לשמש.
• שימוש בקרמים מגן בזמן חשיפה פעילה לשמש.
• טיפול בנגעים הקיימים במקום להמתין, משום שנגעים חדשים ממשיכים להופיע בעור שניזוק מהשמש.
• הגבלה או הימנעות מחשיפה לקרינה מייננת וסיכונים מקצועיים.
• שמירה על אמצעי זהירות בטיפול בחומרים שעלולים לפגוע בעור.
• בדיקת העור שלך באופן קבוע ודיווח על רבדים מחוספסים חדשים או כאלה שהשתנו.

בדיקה שוטפת של העור לזיהוי קרטוזיס אקטיני, פנייה מהירה לייעוץ רפואי במקרה של שינויים והסרת נגעים מסוכנים הם צעדים חשובים לשמירה על בריאות העור ומניעת סיבוכים.