נבוס שפיר (ICD-10: D22) 💚

נבוס פשוט

נבוס פשוט (המוכר גם כנבוס שפיר, נבוס פיגמנטי, שומה או סימן לידה) הוא גידול עור שפיר שמופיע ככתם קטן או גושית מעט מורמת. נבוס פשוט יכול להיות מולד (קיים מלידה) או להופיע בכל גיל. כ-3% מהתינוקות נולדים עם מספר נבוסים פשוטים, והמספר עולה עם הגיל. נבוסים פשוטים נפוצים מעט יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, ביחס של 3:2.

גורמים שמעלים סיכון

אין סיבה חד-משמעית להיווצרות נבוסים פשוטים, אבל יש כמה גורמים שיכולים להגדיל את הסיכוי להופעתם:

• גורמים גנטיים: ההרכב הגנטי של האדם יכול להשפיע על הופעת נבוסים פיגמנטיים.
• קרינה אולטרה-סגולה: גם אור טבעי וגם אור מלאכותי מסוג זה יכולים לגרום לתאים בנבוס לגדול מהר יותר ולהפיק יותר מלנין, מה שיוצר פיגמנטציה בנבוס.
• שינויים הורמונליים: שינויים ברמות ההורמונים, במיוחד הורמוני מין, בלוטת התריס והאדרנל, יכולים להשפיע על היווצרות נבוסים חדשים או על גדילה של נבוסים קיימים.
• קרינה מייננת, זיהומים ויראליים ופציעות: גם גורמים אלה עלולים לגרום להופעה או לגדילה של נבוסים פשוטים.

אבחון

האבחנה של נבוסים פשוטים מתבצעת באמצעות בדיקה קלינית, הכוללת בדיקה ויזואלית שגרתית ודרמטוסקופיה (בדיקה עם מכשיר מיוחד להסתכלות על העור). במקרה של חשש לגידול ממאיר, יתכן ויתבצע ביופסיה להמשך בדיקה.

תסמינים

נבוס פשוט נראה בדרך כלל ככתם קטן או גושית מעט מורמת. הוא בדרך כלל סימטרי (בצורת אליפסה או עיגול), אך נבוסים מולדים גדולים עלולים להיות בעלי צורה לא סדירה. מרקם פני השטח דומה לעור רגיל, אך לפעמים עשוי להיות שונה במעט מהעור שמסביב.

קצוות הנבוס השפיר מוגדרים היטב וחלקים. לעומת זאת, נבוסים מולדים גדולים עלולים להיות בעלי גבולות לא אחידים. צבע הנבוס הפשוט נע בין חום בהיר לחום כהה, עם פיזור אחיד של הפיגמנט. במקרים מסוימים, הצבע יכול לדעוך בהדרגה מהמרכז אל הקצוות. צבע הנבוסים המולדים עלול להשתנות בשנים הראשונות לחיים.

נבוסים פשוטים בדרך כלל לא משפיעים על צמיחת שיער, אך בחלק מהנבוסים המולדים ניתן לראות צמיחה מוגברת של שיער כהה ועבה, שלרוב מלווה בפיגמנטציה בולטת.

גודל הנבוסים משתנה מאוד, אך ברוב המקרים הם עד 10 מ”מ. נבוסים גדולים מ-10 מ”מ הם בדרך כלל מולדים ונדירים, אך יכולים להגיע לגודל של 20 ס”מ ואף יותר (נבוסים מולדים ענקיים).

בלחיצה, נבוסים פשוטים מרגישים כמו עור רגיל ואינם גורמים לאי נוחות.

נבוסים נמצאים בעיקר על הגוף (כ-38%) או על הגפיים (כ-48%), ופחות על הראש והצוואר (כ-14%).

נבוסים אקרליים (כאלה שנמצאים בכפות הידיים והרגליים) שונים במעט בצורתם, בגבולותיהם ובפיזור הפיגמנט, בגלל דפוס העור המיוחד באזורים אלה (“טביעות אצבע”). נבוסים אלה לרוב מאורכים, עם גבולות לא סדירים, פיגמנט כהה ופיזור הפיגמנט בפסים מקבילים.

תיאור בדרמטוסקופיה

בבדיקת דרמטוסקופיה, נבוס פשוט מציג את המאפיינים הבאים:

• רשת פיגמנט: דפוס של נקבים וקווים בצבע חום בהיר עד כהה, כשהקווים דקים יותר בקצוות הנבוס.
• נקודות: מבנים עגולים קטנים כהי צבע, שנמצאים במרכז או לאורך הקווים של הרשת.
• גלובולות: מבנים גדולים יותר בצורת טבעת כהה, שמפוזרים באופן אחיד או ממוקמים במרכז הנבוס, ופחות בקצוות.
• כתמים: אזורים כהי צבע ללא מבנה ברור במרכז הנבוס.
• רשת כלי דם: כלי דם דקים, מפוזרים ומעט מעוקלים.
• קרינה כוכבית: פסים ונקודות פיגמנט arranged כמו קרניים בקצוות הנבוס.
• צביעה אחידה: כל הנבוס מציג פיגמנט אחיד.

לנבוסים אקרליים יש תכונות דרמטוסקופיות ייחודיות:

• ריכוז של תאי נבוס בעיקר בחריצים של העור, ותאים מלנוציטים לא טיפוסיים בגבעות.
• דפוס העור בדרך כלל רשתית, מקבילה או סיבית, במיוחד בכף הרגל (שם מופעל רוב משקל הגוף).

אבחנה מבדלת

חשוב להבדיל בין נבוסים פשוטים לבין נגעים פיגמנטיים אחרים, כמו:

• היפרפיגמנטציה לאחר דלקת
• מלנוציטוזיס דרמלי מולד
• נבוס של בלוטות החלב
• נבוס היילו
• נבוס שפריץ
• נבוס כחול
• לנטיגו
• נבוס דיספלסטי
• לנטיגו מלנומה
• מלנומה

סיכונים

נבוס פשוט בדרך כלל אינו מזיק ואינו מעלה את הסיכון למלנומה. סימנים לחשש לממאירות כוללים שינויים במראה הנבוס או תחושות חדשות בו, ויש לפנות לרופא עור במקרה כזה.

נבוסים מולדים, במיוחד גדולים (מעל 20 ס”מ בקוטר), נושאים סיכון מעט מוגבר להתפתחות מלנומה, אך הסיכון לנבוסים קטנים מ-20 ס”מ הוא פחות מ-1%.

נבוסים מולדים גדולים ורבים עלולים להיות קשורים לתסמונות גנטיות או מחלות מסוימות, ולכן חשוב לעקוב ולהיבדק באופן קבוע.

מה כדאי לעשות?

אם הנבוס פשוט, ללא פגיעות או שינויים במראה או בתחושה, מספיק לבדוק אותו בעצמכם (או שבן משפחה יבדוק אזורים שקשה לראות) לפחות פעם בשנה. אם הנבוס נחשף לפגיעה מכנית, לקרינת UV מוגזמת, לקרינה מייננת, או אם מופיעים שינויים או תחושות חדשות, חשוב לפנות לרופא עור או אונקולוג.

הרופא יחליט אם יש צורך במעקב דינמי או בהסרת הנבוס. נבוסים שנמצאים במגע מתמיד עם בגדים, תכשיטים או במסגרת העבודה צריכים גם הם להוסר.

במעקב דינמי מומלץ לצלם את הנגע, כדי לזהות שינויים קטנים במראה לאורך זמן.

מטופלים עם נבוסים מולדים גדולים או רבים צריכים להיבדק על ידי רופא עור או אונקולוג לפחות פעמיים בשנה (לפני ואחרי חודשי הקיץ). מומלץ גם להכין מפת נגעי עור, שתקל על המעקב והזיהוי של נגעים חדשים או משתנים.

טיפול

הטיפול המומלץ הוא הסרה כירורגית בלבד (באמצעות סכין קלאסי, סכין חשמלי או סכין רדיו), עם בדיקה היסטולוגית של הרקמה שהוסרה.

שיטות הרסניות כמו הסרה בלייזר או הקפאה אינן מומלצות לטיפול בנבוסים פיגמנטיים.

מניעה

כדי למנוע הופעת נבוסים ולהקטין את הסיכון לשינוי ממאיר, חשוב לטפל בעור בעדינות:

• להימנע מחשיפה מופרזת לקרינת UV (כמו מיטות שיזוף ושיזוף בשמש).
• להשתמש בקרם הגנה בשעות השיא של השמש.
• להימנע מפגיעות עור כרוניות.
• לצמצם חשיפה לקרינה מייננת ולסיכונים תעסוקתיים.
• לקחת אמצעי זהירות בטיפול בחומרים שעלולים לפגוע בעור.
• לשמור על היגיינה אישית ולהיות מודעים לשינויים בעור.

יש לבדוק את הנבוסים הפיגמנטיים באופן קבוע, לפנות לייעוץ רפואי במידה ומופיעים שינויים, ולהסיר נבוסים שעשויים להיות מסוכנים.