פפילומה (ICD-10: D23) 💚

פפילומה בעור (פפילומה ויראלית, יבלת פיליפורמית)

פפילומה בעור, המכונה גם פפילומה ויראלית או יבלת פיליפורמית, היא גידול שפיר שצומח מעל פני העור. בדרך כלל הפפילומות הוויראליות מתחילות להופיע בגיל ההתבגרות, וככל שאדם מתבגר, מספרן נוטה לגדול. סוג הגידול הזה מאופיין בכך שיש ממנו כמה וכמה, ותדירות ההופעה עולה עם הגיל. ישנן פפילומות מולדות וגם נרכשות, אך במקרים מסוימים לא נמצאת סיבה ויראלית.

גורמים שמעלים את הסיכון

רבים מהפפילומות והיבלות בעור קשורות לווירוס הפפילומה האנושי (HPV), אך ישנם גם גידולים שפירים דמויי פפילומה שאינם ויראליים, שלרוב נושאים סיכון נמוך להתפתחות סרטן. עם זאת, כיוון שכמעט 90% מהאוכלוסייה נושאים את הווירוס, אך לא כולם מפתחים פפילומות, ברור שיש גורמים נוספים שמשפיעים על הופעתן. בין הגורמים שמעלים את הסיכוי לפפילומות נמנים:

• מצבי דיכוי חיסוני: מערכת חיסון חלשה, בין אם בגלל מחלות כמו HIV או טיפולים מדכאי חיסון, עלולה להוביל להופעת פפילומות.
• עודף משקל: משקל עודף או השמנה קשורים לסיכון גבוה יותר להופעת פגיעות עוריות, כולל פפילומות.
• הפרעות מטבוליות: מחלות כמו סוכרת ובעיות מטבוליות אחרות עשויות להעלות את הסיכוי להופעת פפילומות.
• מחלות זיהומיות קשות: זיהומים שפוגעים במערכת החיסון יכולים לגרום להופעת פפילומות, כי הגוף הופך לפגיע יותר ל-HPV.
• היגיינה אישית לקויה: חוסר היגיינה מתאים מעלה את הסיכון להעברת הווירוס ולהופעת הפפילומות.
• הריון: שינויים הורמונליים בהריון עלולים להפוך את הגוף לפגיע יותר לפפילומות, במיוחד כשהמערכת החיסונית מוחלשת זמנית.
• מתח, עומס יתר ותת תזונה: כל גורם שמחליש את יכולת הגוף להילחם בזיהומים או פוגע במערכת החיסון, תורם להופעת פפילומות.
• פגיעות עור כרוניות: אזורים בעור שנפגעים לעיתים קרובות, מגורים או ניזוקים, יכולים לשמש נקודת כניסה לווירוס.

אבחון

האבחון מתבסס על בדיקה קלינית, הכוללת בדיקה ויזואלית רגילה של הפגיעות, ואחריה שימוש בדרמטוסקופיה לבחינת מבנה הגידולים. במקרים מסוימים ניתן לבצע בדיקות מעבדה לזיהוי HPV. אם יש חשש שהפפילומה עלולה להיות ממאירה, מבצעים ביופסיה (הסרת דגימה) כדי לאשר את האבחנה ולשלול מצבים אחרים.

תסמינים

בהסתכלות ישירה, הפפילומה נראית כבליטה מוארכת שצומחת מעל העור על גבעול (מוט). הגבעול יכול להיות ברוחב שווה לקוטר הפפילומה או מעט צר יותר. מרקם הפפילומה בדרך כלל דומה לעור רגיל, אך פפילומות גדולות עלולות להיות מחוספסות, עם מראה דמוי יבלת “מחוספסת”.

הקצוות של הפפילומה בדרך כלל ברורים, אך יכולים להיות לא אחידים, בעיקר בפגיעות גדולות. צבע הפפילומה נע בין צבע עור רגיל (הנפוץ ביותר) לחום בהיר. צבעים כהים נדירים בפפילומות. בדרך כלל הפפילומות לא משפיעות על צמיחת שיער, אך לעיתים ניתן לראות שערות עבות או פרוותיות במרכז הפגיעה.

גודל הפפילומות בדרך כלל קטן, עם רוחב של עד 2-3 מ”מ וגובה של 3-5 מ”מ מעל פני העור. פפילומות גדולות נדירות. במישוש, הפפילומה מרגישה כמו עור רגיל או מעט רכה יותר, בעיקר במרכז. בדרך כלל אין תחושות סובייקטיביות, אך במקרים ממושכים עלול להופיע גירוד קל.

פפילומות נפוצות בעיקר באזור הצוואר, בתי השחי, המפשעות והגוף (חזה וגב), אך הן יכולות להופיע גם על ריריות. באזורים אחרים בגוף הן פחות שכיחות.

תיאור בדרמטוסקופיה

במהלך בדיקת דרמטוסקופיה ניתן לראות את המאפיינים הבאים של פפילומות בעור:

• מבנה פפילרי: אלמנטים שטוחים אופייניים לפפילומה, שנראים לעיתים בעקבות הלחץ שמופעל במהלך הבדיקה.
• אלסטיות ועיוות: פפילומות גמישות וניתנות לעיוות בלחיצה, כשהן מתבהרות ונמצטמצמות זמנית.
• צביעה אחידה ומפוזרת: כל הפפילומה נראית עם פיגמנט אחיד בבדיקה.

אבחנה מבדלת

כשמאבחנים פפילומות, חשוב להבדיל אותן מפגיעות עור דומות אחרות, כגון:

• נבוס פפילומטוטי
• נבוס של בלוטות החלב
• נבוס עם הילה
• דרמטופיברומה
• יבלת ויראלית
• מולוסקום קונטגיוזום
• קרצינומה בסיסית נודולרית
• מלנומה חסרת פיגמנט

סיכונים

באופן כללי, פפילומות הן שפירות ואינן מגדילות את הסיכון לסרטן. עם זאת, פגיעות שממשיכות להתקיים או משתנות חייבות להיבדק. אם הפפילומה משתנה במראה, גדלה במהירות או מתעבה, חשוב לפנות לרופא עור או אונקולוג, כי אלה יכולים להיות סימנים לשינוי ממאיר.

הסכנה העיקרית בפפילומות היא הנטייה שלהן להיפצע בקלות בגלל צורתן המוארכת והגבעול הצר. פציעות כאלה עלולות לגרום לדימום, כאב וסיכון לזיהום, כשהפצע הופך לנקודת כניסה למיקרואורגניזמים מזיקים. בנוסף, פפילומות עלולות לגרום לאי נוחות אסתטית ופסיכולוגית, במיוחד אם הן באזורים בולטים.

מכיוון שהפפילומות הן ויראליות, ורבים נושאים את ה-HPV ללא תסמינים, חשוב לשמור על ערנות לבריאות ולעבור בדיקות תקופתיות לגילוי מוקדם של שינויים חשודים. מומלץ לבצע בדיקות אונקולוגיות שגרתיות אצל מומחים.

מה עושים?

אם הפפילומה לא ניזוקה, לא משתנה במראה ואין תסמינים, בדרך כלל מספיק לעקוב אחריה לבד. מומלץ לבצע בדיקה שנתית או שבן משפחה יבדוק אזורים שקשה לראות. אם הפפילומה נפצעת, נחשפת לקרינת שמש חזקה או לקרינה מייננת, או שמבחינים בשינויים, יש לפנות לרופא עור או אונקולוג.

הרופא יחליט אם להמשיך במעקב או להמליץ על הסרה כירורגית. פפילומות שנפגעות לעיתים קרובות מחיכוך עם בגדים, תכשיטים או בעבודה, כדאי לשקול להסירן כדי למנוע פציעות נוספות. במקרים מסוימים, אפשר להסיר פפילומות גם לבקשת המטופל, בעיקר אם הן מפריעות אסתטית או גורמות לאי נוחות נפשית.

למעקב דינמי מומלץ לצלם את הפפילומות – כך קל לזהות שינויים, אפילו קטנים. אנשים עם פפילומות רבות צריכים לעבור בדיקות עור תקופתיות, במיוחד באביב ובסתיו (לפני ואחרי חשיפה לשמש בקיץ). שמירת מפה של נגעי העור מקלה על המעקב ומסייעת לזהות פגיעות חדשות או משתנות.

טיפול

לטיפול בפפילומות מעדיפים בדרך כלל שיטות פחות פולשניות:

• הסרה בלייזר: השיטה הבטוחה והיעילה ביותר להסרת פפילומות, במיוחד כשמדובר בצורות, גדלים ומיקומים שונים.
• קירור בנייטרוגן נוזלי: מתאים לטיפול בפפילומות קטנות ושטחיות, אך יש סיכון לצלקות.
• הסרה באמצעות סכין גלי רדיו: שיטה שמשתמשת בגלי רדיו להסרת הפפילומה עם פגיעה מינימלית ברקמות.
• אלקטרוקואגולציה: שימוש בזרם חשמלי לשריפת הפפילומה.

אם השיטות הפחות פולשניות אינן מתאימות, או שיש ספק לגבי טיב הפפילומה, ייתכן שיהיה צורך בהסרה כירורגית עם בדיקה היסטולוגית.

אין להוריד פפילומות לבד, בגלל הסיכון לסיבוכים כמו דימום, זיהום ואבחנה שגויה של הפגיעה.

כיוון שרבות מהפפילומות קשורות ל-HPV, יש סיכון להופעתן מחדש לאחר ההסרה. פפילומות חדשות עלולות לצוץ באותו אזור או סמוך לו. אמצעי מניעה עוזרים להפחית את הסיכון לחזרה.

מניעה

כדי למנוע הופעת פפילומות חשוב לשמור על עור בריא ולנקוט בגישה זהירה:

• הגבלת חשיפה לקרינת UV, כמו ממיטות שיזוף או שמש ממושכת.
• שימוש בקרם הגנה ובביגוד מגן בזמנים של שמש חזקה.
• הימנעות מפגיעות עור כרוניות שעלולות ליצור נקודת כניסה לווירוס.
• הפחתה או הימנעות מחשיפה לקרינה מייננת וסכנות תעסוקתיות.
• שמירה על כללי בטיחות בטיפול בכימיקלים או חומרים מזיקים לעור.
• שמירה על היגיינה אישית טובה וערנות לשינויים במצב העור.

חשוב גם לבדוק את הפפילומות באופן קבוע, לפנות לייעוץ רפואי במידה שמבחינים בשינויים, ולהסיר פגיעות חשודות כדי למנוע סיבוכים.