לנטיגו (ICD-10: L81) 💚

לנטיגו (נקרא גם לנטיגו סולרי או לנטיגו אקטיני)

לנטיגו, הידוע גם כהיפרפיגמנטציה של המלנין, לנטיגו אקטיני או כתמי שמש, הוא גידול עור שפיר שמאופיין בנקודה חומה בהירה אחת או במספר נקודות קטנות מאותו סוג. לנטיגו מופיע בדרך כלל אצל אנשים מעל גיל 35, בדרך כלל כתוצאה מחשיפה ממושכת לקרינת UV מהשמש. נדיר לראות לנטיגו אצל צעירים (פחות מ-20% מהמקרים), וכאשר הוא מופיע, זה לרוב קשור להפרעות מטבוליות או הורמונליות. ככל שאנשים מתבגרים, הסיכון לפתח לנטיגו עולה, וכ-90% מהאנשים מעל גיל 60 סובלים לפחות מלנטיגו אחד.

גורמים מקדימים

הסיבה המדויקת ללנטיגו עדיין לא מובנת במלואה, אך זוהו כמה גורמים שמעלים את הסיכוי להופעת היפרפיגמנטציה. גורמים אלו יכולים להשפיע על הופעתו והתפתחותו של הלנטיגו:

• קרינת UV: גם אור השמש הטבעי וגם קרינה מלאכותית תורמים לייצור מופרז של מלנין בעור, מה שמוביל להיווצרות לנטיגו.
• שינויים הורמונליים: שינויים ברמות ההורמונים, במיוחד הורמוני מין, הורמוני בלוטת התריס והורמוני יותרת הכליה, יכולים להשפיע על התפתחות הלנטיגו.
• קרינה מייננת, מחלות ויראליות ופציעות: גורמים אלה עשויים גם הם לתרום להופעה או להתפתחות של לנטיגו.
• גורמים גנטיים: ייתכן שקיימת נטייה גנטית לפתח לנטיגו אצל אנשים מסוימים.
• עור בהיר: אנשים עם סוג עור Fitzpatrick I-II רגישים יותר ללנטיגו בגלל רגישות העור שלהם לקרינת UV.
• גיל מעל 35: הסיכוי לפתח לנטיגו עולה עם הגיל, במיוחד אחרי גיל 35.

אבחון

האבחנה של לנטיגו מתבצעת באמצעות בדיקה קלינית, הכוללת בדיקה ויזואלית של הנגע ודרמטוסקופיה להערכת מאפייני הפיגמנטציה. אם יש חשד שהלנטיגו עשוי להיות ממאיר או מציג דפוסי גדילה לא תקינים, ייתכן ויומלץ לבצע ביופסיה (כגון ביופסיית כריתה) כדי לשלול מצבים אחרים.

תסמינים

בלנטיגו נראה כתם שטוח או קבוצת כתמים שמעט מורמים מעל פני העור (בדרך כלל לא יותר ממילימטר אחד). הנגעים יכולים להיות סימטריים או בעלי צורה לא סדירה, למשל כאשר כמה כתמים מתמזגים או יוצרים קבוצה. לנטיגו יכול להופיע כמספר כתמים, לפעמים על פני אזורים אנטומיים שלמים. פני השטח של הלנטיגו בדרך כלל דומים למרקם העור הרגיל, אך לעיתים ניתן להבחין באזורים קטנים מחוספסים או בקילוף קל.

גבולות הלנטיגו בדרך כלל ברורים, אך לעיתים לא אחידים, במיוחד בכתמים גדולים או מרובי מוקדים. הצבע נע בין חום בהיר לחום כהה, והפיגמנט בדרך כלל מפוזר באופן אחיד לאורך הנגע. לפעמים יש ירידה הדרגתית בעומק הצבע מהמרכז לקצוות, או שינוי לא אחיד בגוון בתוך אזור הפיגמנטציה. עם הזמן, צבע הלנטיגו יכול להעמיק.

לנטיגו בדרך כלל לא משפיע על צמיחת שיער. עם זאת, במקרים מסוימים עשוי לצמוח שיער עבה או רך במרכז הנגע.

גודל הלנטיגו משתנה מאוד. כתמים בודדים יכולים להיות בקוטר של 2-3 מ”מ ועד לכתמים גדולים יותר, עד 3-4 ס”מ. כאשר הנגעים מרוכזים יחד, הם עשויים לכסות כמה אזורים, לפעמים עד עשרות סנטימטרים. במישוש, הלנטיגו מרגיש כמו עור רגיל, אך בנגעים ישנים יותר עשויה להיות תחושת מחוספסות וייתכן גירוד קל מדי פעם.

לנטיגו נמצא בעיקר באזורים החשופים לשמש, כמו הפנים, הצוואר והידיים. אצל קשישים, הוא עלול להופיע גם באזורים אחרים בגוף.

תיאור דרמטוסקופי

בדיקת דרמטוסקופ של לנטיגו מראה את המאפיינים הבאים:

• רשת פיגמנט אחידה: דפוס של נקבים בהירים וקווים אחידים בצבע חום בהיר עד כהה. הקווים דקים יותר בקצוות הנגע.
• פחות-רשת (Pseudo-Network): מבנה רשתית שנוצר על ידי פתחים דרמליים וזקיקי שיער על רקע פיגמנטציה חומה מפוזרת.
• מבנים טבעתיים-גרנולריים: פיגמנטציה גרנולרית המקיפה את זקיקי השיער בצורת טבעת סדירה.
• נקודות סדירות: מבנים קטנים, עגולים, כהי פיגמנט הממוקמים במרכז או לאורך הקווים של הרשת.
• צביעה אחידה מפוזרת: כל המבנה עשוי להציג דפוס פיגמנט אחיד על פני הנגע.

אבחנה מבדלת

חשוב להבדיל בין לנטיגו לנגעים פיגמנטיים אחרים או למצבים דומים, ביניהם:

• היפרפיגמנטציה לאחר דלקת
• מלנוציטוזיס דרמלי מולד
• נווס היילו
• נווס שפריץ
• נווס דיספלסטי
• לנטיגו מליגנה מלנומה
• קרצינומה של תאי בסיס פיגמנטית
• מלנומה

סיכונים

לנטיגו נחשב בדרך כלל לבטוח ואינו מעלה משמעותית את הסיכון להפיכה לממאיר. לנטיגו שפיר אינו ידוע כמי שעובר שינוי ממאיר בעצמו; עם זאת, נגעים חדשים או שמשתנים יש לבדוק כדי לשלול לנטיגו מליגנה. סימנים אפשריים לממאירות כוללים שינוי במראה הנגע, כמו הגדלה, צורה לא סדירה או הופעת תחושות סובייקטיביות כמו גירוד או דימום.

לנטיגו מליגנה (המכונה גם Dubreuilh melanosis או מלנומה in situ על עור שנפגע משמש) הוא נגע טרום-סרטני, שונה מלנטיגו שפיר; הוא נושא סיכון ממשי להתקדמות למלנומה חודרנית ודורש הערכה מקצועית.

מה עושים?

אם הלנטיגו אינו מציג סימני נזק או שינוי משמעותי במראה, בדרך כלל מספיק לעקוב אחריו לבד. מומלץ לבצע בדיקות שנתיות, במיוחד באזורים שקשה לראות. אם נגרם נזק מכני לנגע, או אם מתרחשים שינויים במראה או תחושות חדשות, יש לפנות מיד לרופא עור או אונקולוג.

הרופא יחליט אם יש צורך במעקב נוסף או בהסרה, בהתאם למאפייני הנגע. נגעי לנטיגו שנמצאים באזורים החשופים לטראומה כרונית (בגלל ביגוד, תכשיטים או פעילות מקצועית) צריכים להיבדק על ידי רופא עור.

לאנשים שנמצאים במעקב דינמי מומלץ לצלם את הלנטיגו כדי לתעד שינויים לאורך זמן. מטופלים עם מספר נגעי לנטיגו צריכים לעבור הערכה אצל רופא עור או אונקולוג, רצוי לפני ואחרי חודשי הקיץ (לבדיקת חשיפה לשמש). יצירת מפת נגעי עור היא כלי יעיל למעקב אחר שינויים בנגעים קיימים וגילוי נגעים חדשים.

טיפול

לנטיגו נחשב בדרך כלל לבעיה אסתטית, וטיפולים מותאמים אישית. אם המראה האסתטי אינו מטריד, ייתכן שלא יהיה צורך בטיפול. עם זאת, מי שרוצה להסיר את הנגעים הקטנים יכול לעשות זאת בניתוח. עבור מספר נגעים דומים במראה, ניתן להשתמש בטיפולים שמרניים כמו טיפולים קוסמטיים.

טיפולים הרסניים ללנטיגו (כגון טיפול בלייזר, קריודסטרוקציה או טיפולים קוסמטיים) צריכים להתבצע תחת פיקוח של רופא עור או אונקולוג, ורצוי לאחר בדיקה דרמטוסקופית. שיטות הרסניות בדרך כלל לא מומלצות לנגעים פיגמנטיים, כי קשה לזהות בזמן שינויים ממאירים בבדיקה קלינית בלבד.

אם לא ניתן להסיר בניתוח, או אם המטרה היא שיפור אסתטי, חשוב לעקוב בקפידה אחרי האזור שבו היה הלנטיגו לאחר הטיפול.

מניעה

כדי למנוע לנטיגו ולהפחית סיכון לשינוי ממאיר, חשוב לטפל בעור בעדינות ובהתמדה:

• להימנע מחשיפה מופרזת לקרינת UV, כמו מיטות שיזוף וחשיפה ממושכת לשמש.
• למרוח קרם הגנה ולהלביש בגדים מתאימים בזמנים של חשיפה גבוהה לשמש.
• להימנע מטראומה כרונית לעור שעלולה לגרום לגירוי ונזק נוסף.
• להפחית חשיפה לקרינה מייננת ולסכנות סביבתיות.
• לעקוב אחרי נהלי בטיחות בטיפול בחומרים שעלולים לפגוע בעור.
• לשמור על היגיינה אישית ולהיות ערניים לשינויים בעור.

בדיקה סדירה של כתמי לנטיגו, פנייה מהירה למומחה במקרה של שינויים והסרה של נגעים חשודים הם צעדים חשובים לשמירה על בריאות העור.