נבוס שְפִיץ (ICD-10: D22) ⚠️

נבוס שפריץ (נבוס אפיתלואידי ותאי-ספינדל)

נבוס שפריץ (המוכר גם כנבוס אפיתלואידי ותאי-ספינדל) הוא גידול עור שפיר, בולט מעל פני העור. בדרך כלל הוא נרכש, ונפוץ יותר אצל אנשים מתחת לגיל 20, אם כי כ-10% מהמקרים הם מולדים. נבוס שפריץ מופיע בדרך כלל כלזיה בודדת, בעיקר אצל ילדים ומבוגרים צעירים, והוא נפוץ באותה מידה אצל גברים ונשים.

גורמים שמעלים סיכון

הסיבה המדויקת להיווצרות נבוס שפריץ עדיין לא מובנת במלואה, אך יש כמה גורמים שעשויים לתרום להופעת הגידול השפיר הזה בעור. גורמים אלה יכולים להעלות את הסיכוי להיווצרות נבוס שפריץ:

• גורמים גנטיים: נטייה גנטית עשויה להשפיע על הופעת נבוס שפריץ, מה שמרמז על קשר תורשתי אפשרי.
• קרינת אולטרה סגולה: חשיפה לקרינת UV, בין אם טבעית מהשמש או מלאכותית, ידועה כגורם שמפעיל היווצרות נבוסים חדשים, כולל נבוס שפריץ.
• שינויים הורמונליים: שינויים הורמונליים, בעיקר בגיל ההתבגרות או בהריון, יכולים להשפיע על העור ומערכת החיסון ולשחק תפקיד בהתפתחות נבוס שפריץ.

אבחון

האבחון של נבוס שפריץ מתבסס על בדיקה קלינית, הכוללת בדיקה ויזואלית והערכה באמצעות דרמטוסקופיה. דרמטוסקופיה מאפשרת הסתכלות מדויקת על הנבוס וזיהוי דפוסים אופייניים לנבוס שפריץ. אם יש חשש לממאירות, ניתן לבצע ביופסיה כדי לאשר את האבחנה ולשלול מצבים אחרים, כמו מלנומה.

תסמינים

נבוס שפריץ בדרך כלל נראה כלזיה חצי-כדורית או מעט מישורית, הבולטת מעל פני העור, לרוב בצורה סימטרית (עגולה או אליפטית). במקרים מסוימים, נבוסים גדולים עלולים להיות בעלי צורה לא סדירה. פני השטח של הנבוס עשויים להיות מעט שונים במרקם מהעור הסובב — חלקים או עם בליטות קטנות, מה שמעניק לו מראה מעט מורם.

הגבולות של נבוס שפריץ בדרך כלל ברורים ואחידים, אך נבוסים גדולים יותר עלולים להיות בעלי קצוות לא סדירים.

צבע הנבוס יכול לנוע מאדום בהיר (כמעט בגוון עור) ועד חום כהה, עם פיזור אחיד של הפיגמנט בכל הלזיה. לפעמים יש ירידה הדרגתית בעומק הצבע מהמרכז לקצוות, או וריאציות עדינות של אותו צבע לאורך הנבוס. שינוי צבע הדרגתי כזה אופייני יותר לנבוסים גדולים ולצורות וורוקוטיות של נבוס שפריץ.

צמיחת שיער בתוך אזור הנבוס בדרך כלל אינה קיימת, וזהו סימן חשוב שמבדיל אותו מלזיות אחרות.

גודל נבוס שפריץ טיפוסי נע בין 3 ל-8 מ”מ בקוטר, והגובה מעל פני העור בדרך כלל לא עולה על 5-7 מ”מ. נבוסים גדולים יותר נדירים, וכל שינוי משמעותי בגודל מחייב בדיקה מקצועית.

בהרגשה, נבוס שפריץ מעט צפוף יותר מהעור שמסביב. בדרך כלל אין תחושות סובייקטיביות הקשורות אליו, אך במקרים ארוכי טווח יתכן גירוד קל או רגישות.

נבוס שפריץ נמצא בעיקר על הפנים, הצוואר והגפיים, ופחות על הגוף. מיקומו בדרך כלל באזורים החשופים יותר לקרינת UV.

תיאור דרמטוסקופי

בדיקת דרמטוסקופיה של נבוס שפריץ מראה את המאפיינים הבאים:

• דפוס כוכב: תבנית אופיינית לנבוס שפריץ, הכוללת פסי פיגמנט, נקודות ו/או גופים עגולים שמקרינים מהמרכז אל הקצוות.
• מבנה סימטרי כחול-לבן: מבנה סימטרי בצבע כחול-לבן מופיע לעיתים במרכז הנבוס, מוקף באלמנטים מפיגמנטים כמו נקודות.
• אלסטיות ועיוות: נבוס שפריץ גמיש, וכאשר לוחצים עליו הוא מתבהר ומתכווץ זמנית.
• רשת כלי דם: לעיתים מופיע דפוס כלי דם מפוזר, מעט מעוקל, אחיד במבנהו.
• צביעה אחידה: כל הלזיה עשויה להיות מפויגת באופן אחיד בבדיקה דרמטוסקופית.

אבחנה מבדלת

חשוב להבדיל בין נבוס שפריץ לבין גידולים פיגמנטריים אחרים, כגון:

• נבוס פשוט
• נבוס פפילומטוטי
• מולוסקום קונטגיוזום (פצעי עור ויראליים)
• נבוס כחול
• נבוס דיספלסטי
• קרצינומה של תאי בסיס
• מלנומה

סיכונים

נבוס שפריץ הוא בדרך כלל שפיר, אך ישנם מקרים שבהם הוא יכול להידמות למלנומה במראה ההיסטולוגי, ולכן יש צורך בבדיקה מדוקדקת ולעיתים בהסרה לצורך בדיקה פתולוגית. סימנים שעשויים להעיד על חשד לממאירות כוללים שינוי פתאומי במראה הנבוס, כמו גדילה מהירה, שינוי צבע או הופעת כאב או רגישות — במקרים כאלה יש לפנות לבדיקה רפואית מיידית.

הפיכה לממאירות של נבוס שפריץ נדירה, אך יש לעקוב בקפידה אחרי נבוסים חשודים או משתנים. מעקב זה חשוב במיוחד כשיש שינוי במאפייני הנבוס.

מה עושים?

מכיוון שנבוס שפריץ יכול להיות קשה להבדיל ממלנומה — במיוחד במבוגרים או בנבוסים שמשתנים — מומלץ לבצע בדיקה קלינית, ולעיתים להסיר את הנבוס לבדיקה פתולוגית. מומלץ לבצע בדיקות שנתיות, או תכופות יותר באזורים שקשה לראותם, עם עזרה של מישהו נוסף. אם הנבוס נפגע מכנית או שיש שינויים נראים לעין, חשוב לפנות לדרמטולוג או אונקולוג.

הרופא יקבע אם מספיק מעקב דינמי או שיש צורך בהסרה. נבוסים שנפגעים לעיתים קרובות מחיכוך עם בגדים, תכשיטים או פעילות מקצועית, כדאי לשקול להסיר כדי למנוע פגיעה נוספת.

במקרה של מעקב, מומלץ לצלם את הנבוס כדי לעקוב אחרי שינויים לאורך זמן. אנשים עם מספר נבוסים צריכים לעבור בדיקה דרמטולוגית באביב ובסתיו (לפני ואחרי עונת החשיפה לשמש). שמירת מפה של נגעי העור עוזרת במעקב ובזיהוי שינויים.

טיפול

הטיפול בנבוס שפריץ הוא בעיקר ניתוחי, בדרך כלל בהסרה עם סקלפל רגיל או סקלפל רדיו-תדרי. יש צורך בבדיקה פתולוגית של הרקמה שהוסרה כדי לוודא שהגידול שפיר.

שיטות הרסניות כמו הסרה בלייזר או הקפאה אינן מומלצות, כי הן עלולות למנוע בדיקה פתולוגית מדויקת ויש סיכון לפספס שינוי ממאיר.

מניעה

כדי למנוע נבוס שפריץ וסיכון אפשרי לממאירות, חשוב לשמור על עור בריא בזהירות:

• להגביל חשיפה לקרינת UV, כולל הימנעות ממיטות שיזוף וחשיפה מוגזמת לשמש.
• להשתמש בקרם הגנה ובביגוד מגן בזמנים של חשיפה גבוהה לשמש.
• להימנע מפגיעות כרוניות בעור שעלולות לגרום לגירוי ולהיווצרות נגעים.
• להפחית חשיפה לקרינה מייננת ולסכנות סביבתיות.
• לשמור על היגיינה אישית טובה ולהיות ערניים לשינויים במצב העור.

מעקב קבוע אחרי נבוס שפריץ, פנייה לרופא במקרה של שינויים והסרת נגעים חשודים הם המפתחות לשמירה על בריאות העור ולהפחתת סיכונים.